נסיגה בקו השיער יכולה, מסתבר, להיות דווקא משהו טוב. כך מאמינים מדענים אמריקנים שטוענים כי גברים המקריחים בשנות ה-30 לחייהם נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח סרטן ערמונית.
החוקרים, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, חקרו 2,000 גברים בגיל 40 עד 47. הם הצליחו לגלות קשר בין רמות גבוהות של ההורמון הגברי טסטוסטרון אצל אלו שאיבדו את שיערם בגיל מוקדם לבין סיכון נמוך יותר לגידולים.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון Cancer Epidemiology.
מחצית מהגברים שלקחו חלק במחקר סבלו מסרטן ערמונית. החוקרים השוו את שיעור הגידולים אצל אלו שסיפרו כי שיערם הידלדל בגיל 30 לאלו שלא סבלו מאיבוד שיער, וגילו כי גברים שהחלו לפתח אזורים קירחים בקצה ראשם, וכן סבלו מנסיגה בקו השיער - היו בסיכון נמוך ב-29% עד 45% לסרטן ערמונית.
"שורשי הקרחת" בגיל 30, כ-25%-30% מהגברים יפתחו מידה מסוימת של קרחות, כך סבורים החוקרים. מחצית מהגברים יסבלו מאיבוד שיער משמעותי עד גיל 50.
הקרחת מתפתחת כשזקיקי השיער נחשפים לכמות גבוהה מדי של dihydrotestosterone, או בקיצור DHT. זהו כימיקל המיוצר על-ידי ההורמון הגברי טסטוסטרון.
מומחים מאמינים כי גברים עם רמות טסטוסטרון גבוהות, בסבירות גבוהה יותר לאבד את שיערם, במיוחד אם הקרחת עוברת במשפחה. גברים הסובלים מסרטן ערמונית, לעיתים קרובות מקבלים טיפול תרופתי להורדת רמות הטסטוסטרון, משום שהן עלולות להאיץ את גדילת הגידולים ברגע שאלו התפתחו. אך המחקר הנוכחי מרמז על כך שרמות גבוהות של טסטוסטרון מגיל צעיר עשויות דווקא להגן מפני המחלה.
לרוע המזל, הגיל בו הגבר מתחיל לאבד את שיערו הוא אינו גורם סיכון לסרטן ערמונית שיש עליו שליטה כלשהי. למרות זאת, אם התוצאות נכונות, הן יכולות לעזור להבין טוב יותר את הדרך בה הטסטוסטרון מתנהג בגוף וכיצד הוא משפיע על הרקמות השונות.
מומחים שהגיבו לממצאים, הדגישו כי הקשר בין התקרחות לסרטן ערמונית עדיין לא ברור, משום שמחקרים קודמים בתחום הניבו תוצאות סותרות לאלו של המחקר הנוכחי.