התעללות מינית בגיל הילדות מעלה את הסיכוי להריון בסיכון. כך עולה (יום ד', 17.3.10) ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובבית החולים סורוקה.
המחקר נערך על-ידי פרופ' רחל לב-ויזל, ראש בית הספר לטיפול באמצעות אמנות מאוניברסיטת חיפה, לי ימפולסקי וד"ר צחי בן-ציון סגן מנהל סורוקה.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 1,830 נשים במטרה לבחון האם התעללות מינית שעברה אישה בגיל הילדות, גורמת ל"התעוררות" של הטראומה במהלך הריון רצוי.
במסגרת המחקר חולקו הנשים לשתי קבוצות: כאלה שההריון שלהן הוא בסיכון וכאלה עם הריון ללא סיכון. כל קבוצה כזו חולקה לשלוש קבוצות נוספות: נשים שסבלו מהתעללות מינית בגיל הילדות, נשים שחוו טראומה בגיל הילדות שאינה קשורה להתעללות מינית ונשים שלא סבלו מטראומה.
מנתוני המחקר עולה, כי נשים שחוו התעללות מינית בילדותן, דיווחו על רמה גבוהה יותר של דיכאון וסבלו מתסמינים רבים יותר של פוסט-טראומה - הן ביחס לנשים עם טראומה אחרת והן ביחס לנשים שלא חוו טראומה בחייהן.
"גם במידה והאישה רוצה ושמחה להיכנס להריון, הגוף מקשר כנראה את האקט המיני שהביא להריון עם טראומת ההתעללות והדבר מעורר תחושות שליליות שיכולות לבוא לידי ביטוי בבעיות גופניות בתחום הגניקולוגי", ציינה פרופ' לב-ויזל.
לדבריה, תסמיני הפוסט טראומה העיקריים שנשים אלה דיווחו, היו תסמיני ניתוק והימנעות. עוד נמצא, כי ככל שהנשים חוו התעללות מינית ברמה גבוהה יותר, כך היה קשר חזק יותר בין תסמינים אלה למצב גופני ובריאותי ירוד. "ייתכן כי הבעיות הגניקולוגיות הן הדרך שבה הגוף מבטא את הטראומה המינית", אמרה פרופ' לב-ויזל.
"ברמה המעשית, ממצאי המחקר מחייבים את המערך הרפואי להתייחס גם להתעללות מינית בילדות כגורם להריון בסיכון ולברר שאלה זו במטרה לסייע לנשים במהלך ההריון", הוסיפה פרופ' לב-ויזל. "חשוב עם זאת גם לזכור, כי העלאת הנושא בנוגע להתעללות מינית בילדות, עלולה אף היא להעלות תכנים קשים ודורשת לכן מיומנות טיפולית ורגישות", סיכמה.