שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים,
פיליפ מרכוס, דן בימים אלה בתביעה שהגיש סב נגד גרושתו של בנו המנוח, שאינה מאפשרת לו לראות את נכדיו כרצונו. הסב חפץ להיפגש עם נכדיו האהובים ולחנכם בדרך בה חינך את בנו ז"ל.
מכתב התביעה עלה כי אבי הקטינים נפטר בשנת 2007, והשאיר ארבעה ילדים, ביניהם שני קטינים: א' - בן 15, וה' - בת 8. היחסים בין הסב לאמם של הילדים, עכורים. לפני פטירתו של האב התנהלו בפני השופט מרכוס הליכי גירושין וכרגע מתנהל הליך בנוגע לעיזבונו של המנוח, כאשר הסב משמש, יחד עם אחר, כמנהל העיזבון, וישנו ויכוח בעניין מזונות הילדים מהעיזבון.
הסב מבקש מפגש אחד בשבוע, בשעה קבועה, ללא נוכחות האם. בשלב זה הסכים לקיים מפגשים בבית האם ובנוכחותה, ובלבד שההסדר זמני. האם התנתה את קיומם של המפגשים בהיותם בביתה ובפיקוחה, ולדבריה, הסב משפיע לרעה על הילדים. נכון להיום, מתקיימים מדי פעם מפגשים בין הסב לקטינים, בתיווך אחד מהילדים הבגירים, אך הדבר אינו נוח.
השופט מרכוס קבע כי ניתן לקבוע הסדרי קשר בין הסב השכול לנכדיו, על-פי שיקול דעת בית המשפט, כאשר טובת הילדים היא האינטרס החשוב ביותר. לדבריו, לאחר שההסדר ביחידת הסיוע לא הביא לתוצאה חיובית ובמטרה שיחליט בסוגייה, עליו לפגוש את הילדים. "הסברתי לצדדים שקיימות מספר דרכי טיפול מבחינה משפטית, ואני סבור שדיון הוכחות, שבו כל אחד מהצדדים יחשוף משקעי העבר, עלול לפגוע בילדים ובסיכומו של דבר מבחינת העכרת האווירה, אולם יתכן שלא יהיה מכך מנוס", ציין השופט.
"הסב עוסק במלחמת חורמה נגד האם" במהלך הדיון אמרה האם לשופט: "הילדים עברו שנתיים קשות. אני רוצה להקל עליהם, אני לא רוצה שהם יעברו את החוויה, אני סומכת על השופט שיעשה זאת בשיקול דעת". בתגובה בכתב הודיעה האם שהיא "בדעה שבמפגש בין הילדים ובין השופט עולים החסרונות על היתרונות. הסב, עוסק... במלחמת חורמה נגד האם, דה-לגיטימציה של הורותה, חדירה לפרטיותה, הכפשתה, הכלמתה, תוך התעלמות מוחלטת מטובת הילדים. הילדים סבלו וסובלים מהתסבוכת הרגשית הקשה לה חשופים אצל סבם. היום לאחר שמתחילים לפרוח שוב (גם בעזרת סיוע מתאים) חשיפתם וחטטנות בנושאים אלה רק יסב נזק לילדים".
האם ציינה כי אין מנוס מלנהל הוכחות בתיק, "ולכל הפחות לערוך בדיקה מקצועית של הסב, התנהגותו, מניעיו, והשפעת המערכת הרגשית כולה על הילדים". לדבריה, מפגש עם הילדים אצל השופט לא יוכל "להוות פתרון ולא ייתר את המשך הדיון בתיק".
הסב חפץ בהקניית ערכים דתיים הסב מצידו השיב כי לילדים יש צורך בקשר עימו, וברצונו להקנות להם ערכים שהקנה לאביהם המנוח, "ולהעניק להם מאהבת תורה ויראת השמים. יראת חטא שהייתה בו, וכבוד לזולת ומידת גמילות חסד שזכתה לציון. להיווכח באהבה אל סבם, ברצון להיות עמו, ובחסר הנגרם בהעדר אפשרות לדבר, להביע רגשות, להיזכר יחד ולעודד הדדית כבני משפחה שכבר נפגעו בהילקח היקר ואהוב ביותר לנו".
השופט ישוחח עם הילדים ללא נוכחות המבוגרים השופט מרכוס הדגיש בהחלטתו כי מפגשים עם שופט נעשים בנוכחות עובד/ת סוציאלי/ת או פסיכולוג של יחידת הסיוע, ולפני המפגש, נציג יחידת הסיוע נפגש עם הילדים, ומתקיימת שיחה עם השופט לקראת המפגש לשם הצבת מטרות ודרכי פעולה.
"טענותיה של האם, כי מפגש כזה עלול להסב נזק, אינן נראות לי משכנעות, בפרט לאור תהליך השיקום שהילדים עוברים, והטיפול של האם ושל אחרים מאז פטירת אביהם", אמר השופט והוסיף כי "דווקא במצב שבו טענות האם מצד אחד והסב מאידך מתנגשות בצורה כה קוטבית, חשוב לי להתרשם ממצבם של הילדים כאשר אני מדגיש: לא יהיה בבחינת דברי הילדים עדות, ודבריהם לא יחשפו לצדדים אלא בהסכמת הילדים עצמם".
השופט הדגיש כי במתן החלטה בניגוד לרצונה של האם האפוטרופסית, יש משום פגיעה מסוימת בסמכויותיה. "קיימת אפשרות שלאחר שיחה תהיינה לי המלצות אשר תתקבלנה ואשר תייתרנה את המשך החרפת היחסים, דבר אשר הוא כמעט בלתי נמנע במצב של דיון הוכחות והטחת טענות. משום כך, אני מורה כי הקטינים יתייצבו בפני ביום ט ניסן תש"ע 24.3.10 שעה 16:15. הם יגיעו ליחידת הסיוע בשעה 15:45. הצדדים וב"כ לא יהיו נוכחים במתקן ביהמ"ש בזמן שיחתי עם הילדים. בעקבות שיחתי עם הילדים, אקבע את היקף המשך ההליכים".