אזרחית אריתריאה, בת 45, הגישה לבית משפט למשפחה ברמת גן תביעת אבהות ותביעת מזונות קטין נגד אזרח אריתריאה, בן 24, בטענה שהרתה לו והקטין נשוא התביעה הינו בנו.
הנתבע הגיש בקשה לדחייה על הסף בטענה כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך לדון בעניינם של הצדדים, שאינם אזרחי ישראל והינם חסרי מעמד בישראל, וביקש לבטל החלטה שהפנתה את הצדדים לביצוע בדיקת רקמות.
בא-כוח היועץ המשפטי טען כי התובעת הסתננה לישראל שלא כדין בשנת 2007 והיא בעלת רישיון שהייה זמני, ותחת שמה רשום הקטין יליד 2008 שאינו אזרח ישראלי וחסר מעמד המוצמד לאמו. הנתבע אינו אזרח ישראלי ובעל רישיון שהייה. שני הצדדים נהנים מהגנה זמנית הניתנת לאזרחי אריתריאה השוהים במדינת ישראל ולעת הזו שוהים באופן חוקי ואין מניעה מכך שבית המשפט ידון בעניינם.
לאור זאת, קבעה השופטת
עליסה מילר, כי יש לקבל את עמדת ב"כ היועמ"ש ולאור העובדה שכתב התביעה הומצא לנתבע בישראל והוא הגיש בקשות שונות מטעמו ומיוצג על-ידי הסיוע המשפטי. "ההלכה היא כי אם הומצאה בישראל המצאה כדין לנתבע זר, קנה ביהמ"ש הישראלי סמכות לדון בתובענה לפיכך מטעם זה קנה בית המשפט הישראלי סמכות לדון בעניינו.
"כבר נקבע כי די במסירת הזמנה לדין לאדם אשר מצוי בישראל, אף אם מקום מושבו הרגיל הינו מחוץ לישראל, על-מנת להקנות לבית המשפט ישראלי סמכות לדון בעניינו. הסברים נכונים מקל וחומר בעניינינו, שכן הצדדים מצויים בישראל כבר מיום 25.7.07 לפי הצהרתם במשרד הפנים. חוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה 1995 הינו חוק בעל סמכות טריטוריאלית, וככזה חל על מי שנמצא בשטח מדינת ישראל. חוק בית משפט לענייני משפחה אינו קושר בין שאלת הסמכות לשאלת הזיקה של הצדדים למדינת ישראל ולא קיימת בו מגבלה של סמכות מבחינת הזיקה. גם חוק מידע גנטי התשס"א - 2000, חל על מי שנמצא בשטח מדינת ישראל לפיכך לבית משפט לענייני משפחה סמכות ליתן לצדדים צו המורה על ביצוע בדיקת רקמות. סעיף 27(4) לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, קובע כי על המדינות החברות באמנה להבטיח גביית מזונות עבור ילד והדברים יפים גם לעניינינו".
השופטת מילר קבעה בהחלטה כי הבקשה לדחייה על הסף נדחית, וכמוה גם הבקשה לביטול ההחלטה המפנה את הצדדים לביצוע בדיקת רקמות.
בתוך כך, שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
שרון גלר-אהרוני, דנה בימים אלה בתביעה שהגיש קשיש, נשוי, בן 60, נגד רווקה בת 40 פלוס בטענה שגנבה את זרעו. הצדדים הופנו לבדיקת רקמות שקבעה כי הוא אביהם של התאומים שנולדו לגרסתו לאחר "סטוץ" יחיד. הקשיש טען כי האישה רימתה אותו ונכנס להלם כשנודע לו על הריונה, וכי רצה ממנה מין בלבד ושכב איתה בפעם השנייה, והאחרונה, לאחר שהרתה.
הקשיש הוסיף כי הוא מגדל ילד אוטיסט והביע חשש שהילדים שנולדו - אוטיסטים, והציע לנתבעת בדיקות גנטיות. האישה השיבה כי לא דובר ב"סטוץ" ולאחר שקיימו יחסי מין בפעם הראשונה, טיילה עם התובע וכלבו וחשה שהוא מעוניין בה לקשר רציני ואף שכב איתה פעמיים נוספות. הקשיש משלם מזונות זמניים בסך של 5,000 שקל והאישה הוסיפה שהוא מסרב לראות את הילדים. בית משפט השלום טרם קבע את התיק להוכחות.
