מהסקר עולה שלגבי מספר התנהגויות הוריות יש הסכמה רבה שהן מהוות פגיעה. מעל ל-95% מהמשיבים הסכימו שבתיאור הנוגע לאם לילד בן שבע שנגע בחומרי ניקוי מסוכנים במטבח שצרבה אותו ביד עם הסיגריה שלה כדי שלא ישלח ידיים למקומות מסוכנים, יש משום התעללות בילד. עם זאת, סטירה חזקה על-ידי אם לילד המשתולל בסופר נתפשה כהתנהגות המהווה התעללות פיזית רק בקרב 65.2% מהמשיבים.
גם התנהגויות מיניות בוטות נתפשו על-ידי שיעור גבוה מהמשיבים כפגיעה בילדים: 85.1% די מסכימים או מסכימים מאוד שאב המאפשר לבנו בן ה-12 לצפות בקלטות פורנוגרפיות של האב מפגין התנהגות פוגעת ו-82.5% חשבו כך לגבי אב לילדה בת 9 המסתובב לידה ערום כשהוא קם בבוקר.
מעניינת העובדה שגם פגיעה פסיכולוגית נתפשה כפגיעה על-ידי מרבית המשיבים: 89% מהם חשבו שאם, שכל הזמן מקללת את בנה בן ה-5 'מטומטם', 'אידיוט', 'אף אחד לא אוהב אותך', 'אתה פסיכי', היא אם מתעללת. לעומת זאת, איומים של אב 'שיהרוג את בנו במכות' אם יתחצף לאימא נתפשו כהתנהגות מתעללת רק בקרב 73.1% מהמשיבים.
לגבי שתי התנהגויות נראה היה ששיעור נמוך יחסית של המשיבים ראה בהן פגיעה: 17.9% ראו כהתעללות את ההתנהגות של הורים לנער בן 14 יצא עם חברים והשתכר והם הטילו עליו עונש לא לצאת מהבית, מלבד לבית ספר, ולא לפגוש חברים במשך חודש, ו- 20.1% חשבו כך על הורים ששולחים את הילד שלהם לבית הספר עם בגדים שהיו של אחיו הגדול והילד נעלב מכך מאוד. לגבי שתי התנהגויות אלו הייתה אי ההסכמה הרבה ביותר בין המשיבים.
את הסקר, שכלל 812 מרואיינים, 688 מהמגזר היהודי ו-124 מהמגזר הערבי, ערכו פרופ' רמי בנבנישתי ופרופ' הלל שמיד ממכון חרוב, והוא בוצע באמצעות מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל.
פרופ' הלל שמיד, מנהל מכון חרוב: "בשל אדישות הציבור, מספר מקרי ההתעללות והפגיעה בילדים גבוה משמעותית ממספר המקרים המדווח בפועל לרשויות הרווחה. תפקידו של הציבור הרחב בחשיפה ובגילוי של מקרים אלה הוא קריטי, במיוחד לאור העומס הרב המוטל על רשויות הרווחה".
פרופ' רמי בנבנישתי, מכון חרוב: "הסקר מזהה פערים גדולים בידע ובעמדות כלפי דיווח על התעללות בילדים, והמסקנה המתבקשת ממנו היא שיש להגביר את הפעילות החינוכית להעמקת המודעות בציבור בנוגע לדרכי ההתמודדות עם התופעה".
מכון חרוב, מיסודה של קרן שוסטרמן-ישראל, הוקם במטרה להפוך למרכז מוביל בפיתוח תוכניות וידע מתקדם בתחום של התעללות בילדים בתוך המסגרת המשפחתית בישראל. המכון פועל לתת מענים טיפוליים מושחזים יותר המותאמים לצרכי הקהילה המקצועית (מתחומי הרווחה, הרפואה, המשפט, המשטרה והחינוך) המופקדת על רווחתם של הילדים נפגעי התעללות והזנחה, באמצעות עידוד יצירת תוכניות חדשות, הכשרות, מחקרים ומאגרי מידע.
