אחד הבנקים המסחריים בישראל קיבל מבנק ישראל הלוואת חירום בסכום של 420 מיליון שקלים ביום האחרון של שנת 2009.
כתב קול ישראל ערן פוליצר חשף כי ההלוואה ניתנה בתמורה לביטחונות חזקים, בדמות אגרות חוב ממשלתיים ומק"מים, והוחזרה כבר לאחר שלושה ימים.
בבנק ישראל אמרו כי הצורך בהלוואה נבע מאילוץ טכני בלבד, שקשור לסוף השנה הקלנדרית, ולא ממצוקת נזילות של אחד הבנקים. כלומר, לבנק הלווה היו די כספים פנויים כדי לעמוד בדרישות הפיקוח וכדי לשלם ללקוחותיו. לראיה, אומרים, הבנק שלווה אפילו הפקיד כספים, באותו יום, בבנק ישראל. עוד מסבירים בבנק המרכזי כי מדובר בהלוואה קטנה יחסית להיקף הפעילות. עם זאת, בנק ישראל מסרב לפרט מהו האילוץ הטכני שגרר את ההלוואה ובאיזה בנק מדובר.
חלון הלוואות החירום של בנק ישראל מיועד לשמש מוצא אחרון לבנק שאינו מצליח ללוות מבנקים או ממקורות אחרים. הריבית על ההלוואות המיוחדות האלה גבוהה מריבית בנק ישראל - כמו קנס - כדי להרתיע משימוש שלא לצורך. כמעט עד סוף שנת אלפיים ושמונה הייתה הריבית בחלון החירום גבוהה באחוז מריבית בנק ישראל. במהלך המשבר הוקטן הפער בהדרגה לרבע אחוז, כדי לסייע לבנקים. בשנת אלפיים ושמונה ניתנו הלוואות בחלון המיוחד הזה בריבית ממוצעת של 4.31%. בכל שנת אלפיים ותשע, חוץ מיומה האחרון, אף בנק לא עשה שימוש בכלי. ההלוואה היחידה ניתנה בריבית של 1.5%.
השימוש בחלון מיוחד להלוואות חירום נעשה נפוץ יותר בעולם במהלך המשבר הפיננסי. הבנק המרכזי האמריקני - הפד - עשה בו שימוש נרחב במיוחד. לאחרונה, זכתה סוכנות הידיעות בלומברג בתביעה שהגישה והיא תאלץ את הפד לחשוף לציבור מי היו הבנקים שקיבלו ממנו הלוואות מיוחדות. כאן בארץ, שמו של הבנק הלווה יישאר בינתיים בגדר תעלומה. אולי יהיה אפשר למצוא את ההלוואה בדוחות הכספיים של הבנקים, שמתחילים להתפרסם היום.