בית משפט השלום בירושלים גזר את דינם של שלושה צעירים פעילי ימין שהורשעו בהמרדה בתקופת ההינתקות וקבע כי בעקבות חוק החנינה שהתקבל בכנסת בחודש ינואר האחרון ישאו השלושה עונש מאסר על תנאי בלבד למרות חומרת העבירה שבה הורשעו.
השלושה, אריאל ונגרובר, שי מלכה ועדיאל שרעבי, הורשעו כי במסגרת המאבק ביישום תוכנית ההינתקות ובנסיגת ישראל מרצועת עזה הקימו את תנועת "הבית הלאומי" והסיתו את הציבור, להשיג בדרכים לא כשרות את שינוי התוכנית.
על-פי גזר הדין יוטלו על כל אחד מן הנאשמים שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירות הסתה והמרדה וחודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת התקהלות אסורה.
במהלך הדיון במשפטם של ונגרובר, מלכה ושרעבי נטען כי פעילותם נגד ההינתקות גרמה להפגנות בלתי חוקיות ברחבי ישראל, חסימת צמתים וצירי תנועה, במהלכן נעצרו מאות אנשים, אשר הפריעו לעבודת השוטרים, ואף התנגדו למעצרם בכוח.
בין הפעולות שתוכננו למטרה זו, נכללו אירגון הפגנות המוניות בכל רחבי הארץ, במהלכן יחסמו צירי תנועה ותימנע תנועת כוחות הביטחון, קריאה למפגינים להפר את החוק, כדי להיעצר בהמוניהם ולשתק את מערכות אכיפת החוק, גרימת נזק לציוד ביטחוני, עידוד סרבנות בקרב משרתי הביטחון, והקמת אתר אוהלים סמוך לחבל עזה, לריכוז פעילות המחאה הבלתי-חוקית. השלושה אף פתחו חשבון בנק למימון הפעילות, מינו רכזים אזוריים והפיצו חומרי הסברה שעודדו הפרת חוק. כמו-כן קראו לערוך פעילות בלתי חוקית שכונתה "ניסוי כלים", בה ישובשו החיים במדינה, באמצעות חסימת צירים והבאה למעצרים המוניים של החוסמים. במהלך אותו ניסוי כלים שהתקיים ב-16 במאי 2005 נחסמו כבישים רבים תוך הפרעה לפעילות כוחות הביטחון וההצלה. בין היתר נמנעה גישה של יולדת לבית החולים ומעבר כלי רכב של כיבוי אש לצורך מילוי תפקידם.
בית משפט השלום קבע כי המחוקק אמר את דברו בחוק החנינה, וביטא עמדה ברורה, לפיה עבירות הסתה והמרדה, אשר נעברו בהקשר הספציפי והחריג של ההתנגדות לתוכנית ההינתקות, נכללות בגדרו, ולפנים משורת הדין, אין להתייחס אליהן בחומרה, כפי שצריך וראוי בנסיבות רגילות.
"הרציונאל הוא, כי בעקבות חוק החנינה, היסוד האנטי-חברתי שבמעשי הנאשמים איבד מעוקצו, ויש כירסום של ממש בחומרה", קבעה השופטת רחל שלו גרטל. לדבריה, מדובר בבחורים נורמטיביים וצעירים, שאילמלא תוכנית ההינתקות והתפיסה האידיאולוגית שרווחה בציבור לא מבוטל שהם משתייכים אליו, לא היו מגיעים בפני בית המשפט. "אזרחים שומרי חוק, כל אחד מהם שירת בצבא, שלושתם בעלי פוטנציאל גבוה להשתלב בחברה בצורה הטובה ביותר. שי כיום בגיל 25, נשוי ואב לבת בגיל שנה, לומד משפטים, עובד, ותורם לקהילה, אדם ערכי בעל נטיה לעשייה ציבורית נרחבת, כמפורט בתסקיר. אריאל כיום בגיל 29 נשוי אף הוא, עושה רושם של אדם ערכי, עדיאל כיום בגיל 30, נשוי ואב לילדים. לא התבקשו תסקירים לגביהם, ולא נמסרו פרטים אישיים מעבר לכך. שי ואריאל היו עצורים מאחורי סורג ובריח יותר משלושה חודשים, ועדיאל היה עצור שלושה שבועות. סביר להניח שהייתה למעצר השפעה גדולה עליהם גם בהיבט התודעתי וההרתעתי".
עוד הוסיפה כי החקירה, המעצר מאחורי סורג ובריח, העמדה לדין, והרשעה לבחורים אלה, כל אלה הינם עונש כבד בפני עצמו. "אין ספק שעצם ההליך הפלילי עשה את שלו, ומטרת הענישה הושגה זה מכבר", ציינה.
