ברשות המים מפרסמים את נתוני הירידה בצריכת מים: מאמצע שנת 2008, שהייתה תקופת השיא בצריכה הביתית, ועד לסוף שנת 2009, נרשמה ירידה ממוצעת של כ-18.5% לנפש. ברשות מייחסים את הירידה להשפעת מסע הפרסום "ישראל מתייבשת" ולהיטל הבצורת, שהגבירו המודעות לחשיבות החיסכון בצריכת מים.
באמצע שנת 2008, הגיעה הצריכה הביתית לנפש לשיא של כ-110 מ"ק לנפש. הצריכה הביתית (והציבורית), היא הצריכה המשמעותית על-פי חלוקה למגזרים ומהווה כ-57% מהצריכה הכוללת של מים שפירים במדינת ישראל שהיא כ-1,200 מיליון מ"ק.
בשנת 2008 הוחלט ברשות המים שיש לעבור לצעדים משמעותיים, על-מנת לרסן את צריכת המים. באמצע שנת 2008 עלה מסע הפרסום "ישראל מתייבשת". ברשות רואים בו את הסיבה העיקרית לכך שתוך פרק זמן קצר של פחות מחצי שנה (עד לסוף 2008), הייתה ירידה דרמטית בצריכת מים, שעמדה בסוף שנת 2008 על 102 מ"ק לנפש. מאמצע שנת 2009, החלו הפרסומים בנוגע להחלת חוק היטל הצריכה העודפת (היטל הבצורת). לדברי הרשות, הפרסומים שקדמו להחלת ההיטל והטלת ההיטל הביאו למצב בו עד בסוף שנת 2009 עמדה הצריכה הממוצעת לנפש על כ-90 מ"ק.
למרות שיותר ממחצית הירידה בצריכת המים מיוחסת להיטל הבצורת, הרי שבפועל 73% מהצרכנים הביתיים כלל לא הגיעו לרמת הצריכה שהוגדרה להטלת המס, ואילו 14% מהצרכנים הגיעו לרמת צריכה בה הוטל עליהם היטל שלא עבר את החיוב החודשי של 100 שקל. למעשה, רוב האזרחים לא נאלצו להתמודד עם הוצאות כספיות נוספות.
