רפאל אוחנה תבע את חברת פרטנר תקשורת בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בכפר-סבא, בסכום של 16,084 שקל, בגין הפרת חוזה. לטענתו, ביום 16.9.09 הזמין עבור בתו, שיום הולדתה חל ביום 22.9.09, מחשב נייד שלא הגיע בזמן וגם לא למחרת.
לאחר דין ודברים ממושך עם נציגי הנתבעת נעשתה הזמנה חדשה ביום ביום 23.9.09, תוך הבטחה כי המחשב יגיע למחרת - אך לשווא. כעבור זמן מה, הודיע מנהל הסניף לאוחנה כי המחשב לא נשלח משום שאין התחייבות של כרטיס אשראי.
אוחנה ביקש סך של 6,084 שקל - עלות המחשב, בתוספת סך של 10,000 שקל בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה והוצאות.
בכתב ההגנה טענה פרטנר כי העסקה לרכישת המחשב בוטלה לבקשת אוחנה ולא נגרם נזק מביטול העסקה, וכי הציעה לו שלל הטבות לפיצוי בגין עוגמת נפש, אך הוא סירב. לדבריה, ביום 24.9.09 התברר כי לא ניתן להשלים את העסקה משום שאוחנה לא מסר במעמד ההזמנה פרטי כרטיס אשראי, אלא רק פרטים של הוראת קבע לבנק.
השופט מיכאל קרשן שמע את הצדדים ועיין בכל החומר שבתיק ופסק כי ראוי לקבל את התביעה בחלקה. "לאחר ששמעתי את התובע השתכנעתי כי אבן הנגף להשלמת העסקה הייתה אכן העובדה כי לא נלקחו ממנו פרטי כרטיס אשראי, ואולם מחדל זה רובץ לפתחה של הנתבעת. נציגי הנתבעת, שלא העידו לפני היום ולא הוצגה לי כל ראייה אחרת בנוגע למהלכיהם כלפי התובע, התרשלו ככל הנראה ולא נטלו מהתובע את הפרטים הנדרשים על-מנת שהעסקה תוכל להתממש", אמר השופט.
הוא הוסיף כי "ניתן להבין ללבו של התובע אשר לאחר מספר דחיות החליט לבטל את העסקה. יום ההולדת של בתו חלף עבר והוא לא היה מעוניין עוד במחשב שיגיע בתאריך עתידי כלשהו. רשלנותה של הנתבעת היא שהביאה לביטול ההסכם ולכן מחייבת בפיצוי".
עם זאת, ציין, "סכומי הפיצוי שמנה התובע בכתב תביעתו מופרזים. הכסף אשר התובע אמור היה למסור לנתבעת על-מנת לרכוש את המחשב הושקע במחשב אחר והסכום בו נקב התובע כעגמת נפש הוא סכום מופרז ביותר שלא מקובל לפסוק בראש נזק זה". בסופו של דבר, חייב השופט את פרטנר לשלם לאוחנה פיצוי בגין הפרת חוזה בסך של 1,700 שקל וכלל בסכום את הוצאות המשפט. הסכום ישולם לאוחנה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.