המקרה הבא הינו דוגמה להתנהלות מכוערת, נכלולית וחסרת תום לב. עמרם חיים לוי תבע את חברת פ.י.א.ל. אירועים בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 15,000 שקל, בגין עוגמת נפש.
מכתב התביעה עלה כי לוי חגג לבנו ברית מילה באולם של הנתבעת, ביום 13.1.08, בשעה 13:00 ושילם סך של 7,800 שקל. האירוע הוזמן ביום 10.1.08 ולטענתו, נודע לו, במועד שבין מועד ההזמנה למועד האירוע, כי באותו אולם ייערך אירוע נוסף של ברית, ביום 13.1.08, בשעה 14:30, לאחר שקרוב משפחתו הוזמן לאותו אירוע.
לדבריו, כשפנה לנציג הנתבעת בעניין, הלה אישר שהוזמן אירוע נוסף לאותו יום, והבהיר כי הוא יחל בתום האירוע של לוי. מילים לחוד ומציאות לחוד. בפועל, פוצל האולם מראש לשניים עם מחיצות, והאירוע האחר החל לפני שהסתיים האירוע של לוי - דבר שפגם באירוע שלו, גרם לאנשים לעזוב מוקדם והסב לו עוגמת נפש רבה.
לא חתם על הסכמה הנתבעת, טענה כי האירוע האחר הוזמן לפני האירוע של לוי, ובעת ההזמנה לוי ידע שייערך אירוע נוסף בשעה מאוחרת יותר והסכים לכך.
הנתבעת הציגה מסמך הזמנת התפריט בחתימת לוי שבתחתיתו נרשם: "יש ברית בצד האולם השני בשעה 15:00 מקובל על כל הצדדים". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
לוי הכחיש טענה זו של הנתבעת וטען כי הדברים לא נרשמו במסמך כשחתם עליו, והם הוספו אחר-כך על-ידי נציג הנתבעת, שלא בהסכמתו ושלא בידיעתו.
7,800 שקל - תשלום השמחה - יושב לתובע השופט
מוריס בן-עטר קיבל את התביעה. לדבריו, ההודעה בדבר האירוע הנוסף נרשמה מתחת לחתימתו של לוי, ולא לפניה, על-ידי נציג הנתבעת שאישר זאת בפניו, והדברים לא נרשמו בעותק הזמנת תפריט שבידי לוי.
"אני מעדיף את גרסת התובע, שלפיה לא ידע בעת הזמנת האירוע כי ייערך אירוע נוסף באותו יום וכי לא הסכים לכך, על פני גרסת הנתבעת", אמר השופט. "הדעת נותנת כי אם הדבר הובהר לתובע בעת ביצוע ההזמנה והתובע הסכים לכך, היה מקבל הדבר ביטוי בהזמנה, ואין כל ביטוי לכך בהזמנה", הוסיף.
השופט הדגיש כי השכרת חלק מהאולם לאירוע האחר, היוותה הפרה של החוזה שבין לוי לנתבעת. "התובע תיאר בכתב תביעתו ובעדותו את עוגמת הנפש שנגרמה לו. יצוין כי המדובר בברית לבנו היחיד של התובע. עסקינן באירוע האמור לשמח, ותחת זאת סבל התובע מפח-נפש עקב העמדת הנתבעת את חלק מהאולם לאירוע אחר תוך הפרת החוזה עם התובע". בסופו של דבר, השופט חייב את הנתבעת לשלם ללוי 7,800 שקל.