ועדת הבדיקה לבחינת התנהלות השירותים הווטרינרים, בראשות השופט (בדימוס) ורדי זילר, ובהשתתפות ד"ר יהודה עפרון, הגישה את מסקנותיה לשר החקלאות,
שלום שמחון. שמחון החליט בהתאם להמלצת הוועדה על הפסקה מיידית של עבודתו של הסמנכ"ל למינהל, יהודה מאירוביץ, אשר השעה עצמו מעבודתו לפני מספר חודשים. בהתאם להמלצת הוועדה יועבר הדוח ליועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, לבחינת התנהלותו של מאירוביץ אשר על-פי הדוח "הפך את אי אמירת האמת, הן בפני הוועדה במסגרת עדות, הן בדיווחי עבודה שונים, למשהו הקרוב לשגרה".
השר שמחון החליט להעביר את הדוח למבקר המדינה
מיכה לינדנשטראוס בשל הממצאים הנוגעים להתנהלותו של מבקר הפנים במשרד החקלאות, משה שבתאי, ושל עובד משרד מבקר המדינה, שמעון עמר.
שמחון החליט לפני כשנה וחצי על הקמת ועדת הבדיקה, שסמכויותיה כשל ועדת חקירה, באישור שר המשפטים והממשלה. דוח הוועדה כולל כ-260 עמודים, שגובשו בתום שמיעת 119 עדים.
הוועדה קובעת כי "אם כל חטאת של אי התקינות בשירותים הווטרינרים הוא כשל ארגוני חמור שהלך וגבר עם השנים". הוועדה מגדירה ככשל מרכזי את השתלטות הדרג המינהלי על הדרג המקצועי. וזאת בשל השליטה הכמעט מלאה בשירותים הווטרינרים, שאליה חתר ושאותה השיג הסמנכ"ל למינהל, יהודה מאירוביץ, ששלט בשירותים הווטרינרים ביד רמה. השליטה שהשיג מאירוביץ גררה בעקבותיה עימות בין הפן המקצועי ובין הפן המינהלי. שורשיו של עימות זה עוד בעת כהונתו של פרופ' שמשוני כמנהל השירותים הווטרינרים החל בשנת 1974. שורשים אלו נבטו ופרחו מאוחר יותר, הן בתקופתו של ד"ר עודד ניר, קודמו בתפקיד של מנהל השירותים הווטרינרים הנוכחי, והגיעו למיצוים המלא בתקופתו של ד"ר משה חיימוביץ' כמנהל השירותים הווטרינרים הנוכחי. "דומיננטיות היתר של מאירוביץ הפקיעה חלק ניכר מהשליטה המקצועית מידי אנשי המקצוע לטובת ריכוזה בידיו" (עמ' 60).
הדוח מרחיב בכל הנוגע לנזק המתמשך שגרם מאירוביץ, וקובע נחרצות כי "הקשה והמזיק ביותר לתפקידו של השירותים הווטרינרים הוא מינויו וכהונתו לאורך שנים של מאירוביץ. הוא הצליח לרכז בידו שלטון ייחודי, שכונה על-ידי אחדים כשלטון של פחד והטלת אימה וטרור. מדובר באדם המודרך על-ידי שיקולים בלתי עניינים שבמרכזם ניצב הוא עצמו. הוא מתערב בכל, ובכלל זה בתחום המקצועי הווטרינרי שבו אין לו ידע מוסמך, והוא מותיר אחריו אדמה חרוכה בשטחים רבים. דרך פעילותו משרה אווירה עכורה וקשה, מובילה למינויים לא ראויים, מעוותת סדרי עדיפויות כספיים ומנהליים, בזה לכללי מינהל תקינים, ונעדרת בלמים בכל הנוגע לאבחנה הרחבה בין "שלי" ל"שלך" (עמ' 48).
בפני הוועדה נחשפה תמונה עכורה בכל הנוגע לדרך המינויים בשירותים הווטרינרים. הוועדה קובעת כי למאירוביץ הייתה מעורבות מלאה בכל מינוי ובכל מכרז. "אחד הגורמים לאווירה המתסכלת השוררת בשירותים הווטרינרים נבע מהתחושה המוצדקת של העובדים כי טובים סיכוייהם של המסתופפים בצילו של מאירוביץ ליהנות מקבלת תפקידים ומינויים אטרקטיביים, מקידום, מנסיעות לחו"ל ולקבלת טובות הנאה אחרות, ואילו סיכוייהם של אחרים לזכות בכל אלו קטנים". הוועדה קובעת עוד כי דברי מאירוביץ בעניין מעורבותו במינויים היו "לא אמת רבתי!" (עמ' 78).
הוועדה קובעת כי הקשרים יוצאי הדופן שמאירוביץ קשר עם גורמי פנים וחוץ היכולים להקל או לסייע או לאשר או לאפשר מהלכים אותם ביקש מאירוביץ לבצע בתחום מינויי או פיטורי עובדים, הקלו עליו את המלאכה.
מאירה עזר, שהייתה בכירה בנציבות שירות המדינה, העידה כי: "למאירוביץ היו קשרים טובים מאד עם הנציבות כי הוא מכיר אנשים לאורך שנים, הדיבורים היו שיש לו גם דלת פתוחה לנציב שירות המדינה" (עמוד 170). היד החופשית שמאירוביץ הצליח להשיג במידה רבה מגורמי חוץ הפכו אותו לשליט יחיד הממנה מינויים, ולו ההנהגה. בהקשר זה מזכירה הוועדה את פיטוריהם של מספר עובדים בשירותים הווטרינרים, ביניהם: ד"ר אלכסייב, שהיה עובד טוב, ופוטר בשל סירובו להעניק למאירוביץ שירות שלא הגיע לו, ניסיון סילוקו של ד"ר אבני ממשמרתו בנתב"ג, רק משום שהקפיד, בניגוד לקודמיו ולמורת רוחם של בעלי עניין שהייתה להם נגישות למאירוביץ, לבדוק בעלי חיים המיועדים לייבוא או לייצוא, הענקת תואר של סגן מנהל המכון הווטרינרי לד"ר שמעון פרק ללא מכרז וניסיון לצמצם סמכויותיו של ד"ר רוני עוזרי, מנהל השירותים הווטרינרים בשדה, לאחר שנתן עדות שאינה מחמיאה למאירוביץ. ניסיון זה חרג מכללי התקשי"ר ומאירוביץ הניע וגרר את נציבות שירות המדינה לאשר כרסום סמכויותיו של ד"ר עוזרי, אשר בדיעבד הכירה בכך שצעד זה היה מוטעה (עמ' 172).
הוועדה קובעת כי כל אלה השפעתם של כל אלה על המורל, יחסי העבודה, והאמון בהנהגת השירותים הווטרינרים, היא הרסנית" (עמ' 79).
עוד מתייחסת הוועדה לדרך בה הצליח מאירוביץ לתחזק את קשריו. כך למשל, שלח כרטיסי ברכה ממשרדו, לרגל חג או לרגל ימי הולדת. משלוח זה הוא בניגוד להוראות התקשי"ר. רשימת הזוכים בכרטיסי הברכה כוללת כ-2,000 איש, חלקם אנשים הנמצאים במוקדי קבלת ההחלטות המשפיעות על השירותים הווטרינרים. עוד נמנים ברשימות אלו גם בכירה בנציבות שירות המדינה, וכן שמעון עמר, ממשרד מבקר המדינה. מבקר המשרד משה שבתאי, לא פעל נגד נוהל פסול זה.
הוועדה קובעת עוד כי מאירוביץ רכש ספרים על חשבון ספריית השירותים הווטרינרים, הפקיע עובד ששימש כמשרתו האישי, וכי לא מעט מקרובי משפחתו ומקורביו מצאו או מוצאים עד היום את עיסוקם בשירותים הווטרינרים או בארגונים מקורבים לו.
הוועדה קובעת כי השירותים כשלו גם בהיבט של קביעת סדר העדיפויות, ובמתן בכורה לעשייה המינהלית על פני העשייה המקצועית, הן בכמות העובדים המוקצית והן בהעדפה במבנים המוקצים לפעילויות אלו.
הדוח מתייחס למנהלים נוספים בשירותים הווטרינרים וקובע כי חלקם אינם מתאימים למלאכה שהופקדה בידם. באשר למנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר משה חיימוביץ, קובע הדוח כי הוא נזקק או נטה להיגרר אחרי סגנו לאמרכלות מאירוביץ וכי לא היה בקיא בכל הנעשה בשירותים הווטרינרים.
פרק נכבד מקדישה הוועדה לכשל המבקר הפנימי במשרד החקלאות. המבקר הפנימי של המשרד, בעשרים השנים האחרונות, משה שבתאי, לא יזם ולא ערך אף דוח ביקורת בהנהלת השירותים הווטרינרים, על-אף שמדובר ביחידה שתקציבה כ-80 מיליון שקלים. הוועדה קובעת כי "הימנעות הביקורת הפנימית לבדוק ולו פעם אחת(!), אם לא את ההיבט הכספי (שזועק לביקורת), לפחות את ההיבט הארגוני ונוהל התיעוד היא מחדל חמור".
הוועדה שמעה תלונות על חוסר נכונותו של שבתאי לטפל ברצינות בתלונות וקובלנות שיש להן זיקה למקורביו של מאירוביץ.
כשל הביקורת לא מסתיים במבקר הפנימי של המשרד. הוועדה מציינת כי נעשתה פנייה "אנונימית" למבקר המדינה כדי להניעו לבדוק אם יש בסיס מספיק להקמת ועדה. למבקר המדינה נעשתה גם פנייה מטעם קבוצת רופאים וטרינרים אנונימיים אף הם, ובה טענות קשות על אי-תקינות בשירותים הווטרינרים. משרד המבקר התייחס מיד לפנייה האנונימית על העדר סיבות להקמת הוועדה וגם החל לבדוק אותה. הוועדה מציינת כי למיטב ידיעתה הוא לא התייחס עד כה לפנייה האנונימית של הרופאים הווטרינרים באשר לאי-תקינות בשירותים הווטרינרים. "מדרכי טיפול אלו ניתן לכאורה ללמוד שפקיד משרד מבקר המדינה שטיפל בענייני משרד החקלאות, שמעון עמר, תרם לגיבוש עמדת משרד מבקר המדינה בנושאים אלו" (עמ' 203). כנזכר לעיל, עמר זכה אף הוא לקבל את כרטיסי הברכה מיהודה מאירוביץ.
הוועדה מתייחסת להכבדה על עבודתה, שנוצרה בשל ניסיונות להשפיע על עדים תוך שימוש באיומים או איומים מרומזים.
בפרק המסקנות מרכזת הוועדה שורת נושאים תוך מתן המלצה להנהלת המשרד לערוך בירור מעמיק בעניינם, חלקם בעזרת מומחים לדבר:
- בהיבט הכספי ממליצה הוועדה לבצע מהר ככל האפשר בדיקה מעמיקה בכל ההיבטים הכספיים, לחקור את סוגיית הרכש, אופן עשיית המכרזים, היבטים שונים של עלויות וסדרי עדיפויות. כל אלו כאמור לא נעשו בשירותים הווטרינרים ובמכון הווטרינרי מעולם. מומלץ לקבוע הנחיות לדרך ההוצאה של כספים, ראוי שיונהגו דיווחים שוטפים לסוגי פעילות בעלי השלכות כספיות.
- בנושא המבנה והסמכויות הרצויים של השירותים הווטרינרים קובעת הוועדה כי יש לקבוע כללים מגבלות וסייגים למימון מחקרים המתבצעים במכון הווטרינרי כדי למנוע סיכוני ניגוד עניינים של החוקרים מול בעלי העניין שמממנים את המחקרים. יש לאסור מימון מחקרים או מימון כל נושא אחר על-ידי גוף שיש לו עניין בתוצאות המחקר עד לקביעת כללים מחייבים.
- יש להסדיר ולהגדיר עבודה פרטית של רופאים ווטרינרים העובדים בשירותים הווטרינרים, לאסוף נתונים הנוגעים לניגודי ענייניים בתחום הפיקוח על בעלי חיים.
- הוועדה ממליצה לדאוג למערך של חקיקה ונהלים שיסדירו את הליכי הטיפול בבקשות המופנות לשירותים הווטרינרים.
- תיעשה סריקה שתקבע מה התיישן ומה מחייב חקיקה ראשית או התקנת תקנות ואילו חסרים מחייבים התקנת תקנות שלא היו כמותן.
