סקר שערך בנק הפועלים מצא כי כ-60 אחוז מכלל הציבור בארץ סבורים כי רמת הידע שלהם בהתנהלות עם כסף בסיסית ביותר ואינה נכונה. כך גילה (יום ה', 8.4.10)
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון הבנק, במהלך נאומו בכנס בנושא "חינוך פיננסי בישראל", אשר נערך בחוג לכלכלה במסלול האקדמי של המכללה למינהל, בהשתתפות בכירי הממשל והתעשיה הפיננסית.
סרוסי מסר עוד כי 60 אחוז סברו גם כי אין מספיק חינוך פיננסי וכי שני שלישים מהאוכלוסיה חושבים שיש להעניק חינוך שכזה כבר משלב ביה"ס היסודי.
הוא ציין כי חינוך פיננסי הוא המפתח לצמיחה כלכלית ולמוביליות חברתית. "תופעת התחרות הגלובלית שהכרנו בתחום הצרכני חדרה גם לתחום הפיננסי. חופש הבחירה הועצם ועם החופש באה האחריות הכבדה על הפרט. נשאלת השאלה האם בידי הציבור יש כלים ומידע כדי לבחור בצורה מושכלת? האם הוא יודע מה לשאול וכיצד לפרש את התשובות?", תהה.
פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, דיבר בכנס על חשיבות החינוך הפיננסי והשווה את הנושא לתחום הרפואה. "כמו שבתחום הרפואי אנו מחנכים את האוכלוסיה, כבר בגיל הרך את הצעדים ההכרחיים: לשמור על הגיינה, להתייעץ עם מומחים בעת הצורך, להקנות הרגלי בריאות על-מנת למנוע נזק בעתיד, כך חשוב לנהוג בתחום הפיננסי. בדומה לתחום הרפואי, הידע של הציבור הוא מועט, ומצד שני ההתנהלות תשפיע על העתיד שלנו ללא יכולת לתקן נזקים שנעשו".
קנדל ציין כי לראשונה נחשף לנושא שהיה חבר בוועדת אריאב, שניסתה לעשות רפורמה בתחום הפיננסי בישראל, באמצעות חינוך האוכלוסיה והכשרת כח אדם מיומן בתעשיה. "רק אז הבנתי עד כמה יש לנו בעיה. בעיקר היום, לאחר ועדת בכר, כשהאחריות על הפרט גדלה, יש צורך לספק לו את הידע והכלים להתמודד עם מורכבות הנושא. יש הצפה בתחום מבחינת השוק, היצרנים והמוצרים והשיווק הרבה יותר אגרסיבי. האזרח מבולבל והאחריות של הממשלה לספק לו את הכלים וזאת כדי להקטין פערים באוכלוסיה ולאפשר בעתיד הפחתת סיוע ממשלתי לפרט".
עוד ציין קנדל כי בישראל יש כיום פעילות בנושא אך היא נקודתית ויחסית מצומצמת לעומת מדינות אחרות ברחבי העולם. "נכון יהיה לאמץ מודל בו הממשלה תהווה זרז ומתאם של גופים ממשלתיים וחוץ ממשלתיים. הציבור לא מספיק מוכן. אם אנשים היו יודעים עד כמה הם לא יודעים הם היו מוכנים לשלם על הייעוץ הפיננסי, כמו שמשלמים למומחה בתחומי רפואה. ידע באוכלוסיה ימנע טעויות הרות גורל. המועצה הלאומית לכלכלה מקימה פורום מתאם של גופי ממשלה העוסקים בחינוך פיננסי, שיהווה פלטפורמה לשת"פ עם גורמי חינוך. אנו מזמינים את כל מי שיכול לתרום לנושא לבוא ולהצטרף אלינו".
גיל גרשלר, ראש התמחות מימון בחוג לכלכלה במכללה למינהל, התייחס לתפקיד מערכת החינוך והמערכת העסקית בחינוך הפיננסי. "ראשית, יש לספק לפרט ארגז כלים להתמודדות עם שאלות פיננסיות קריטיות לאורך חייו. הלקוח הוא חוליה קריטית בשרשרת קבלת ההחלטות בניהול ההשקעות. לקוח 'לא נבון' פוגע בשרשרת קבלת ההחלטות, פוגע באופן ניהול ההשקעות ומגדיל תנודתיות בשווקים. לצערנו הלקוחות המצויים חסרי השכלה פיננסית מינימלית ולא יודעים באילו אפיקים הכספים שלהם מושקעים. ברוב המקרים הם לא טורחים לבדוק ולא מודעים למשמעות הרפורמות הכלכליות בשני העשורים האחרונים, שהעבירו את ההחלטות במה להשקיע את הכסף מהממשלה לפרט".
לדבריו, היעדר חינוך פיננסי מקשה על ניהול ההשקעות, והציבור לא מבדיל בין השקעה לטווח קצר לבין השקעה לטווח ארוך וגם לא ברורה לו רמת הסיכון של הנכסים בהם הוא מושקע. "זה גורר תגובות קיצוניות בתקופת משבר והליכה אחרי העדר" אמר. "לכן, חשוב להגביר מאמצים לחינוך פיננסי של הציבור ולפתח מערכות ייעוץ בגופי השקעה ובבנקים. ועד שהציבור יהיה מחונך, על הרגולטור לחזור רבע צעד לאחור בעזרת כללי עשה ואל תעשה בניהול הכסף", סיכם.
