"אנחנו לא נמצאים במקום שבו היינו רוצים להיות, בהתמודדות עם פשיעה בכלל ופשיעה כלכלית בפרט, למרות שהתקדמנו הרבה בשנים האחרונות" - כך אמר (יום ד', 14.4.10) ניצב יוחנן דנינו, מפקד המחוז הדרומי במשטרת ישראל, במסגרת כנס "מגמות עדכניות, אתגרים ודרכי התמודדות עם מעילות והונאות", שערכה פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC Israel.
לדברי דנינו, "בכל ארגון פשיעה מתחיל, החזון הארגוני הוא כסף והרבה, כשהנושא המרכזי הוא
הלבנת הון. על-פי מחקר שפרסם פרופ' רטנר, ניכרת מגמה של ירידה באמון הציבור בכלל מערכות השלטון. עם זאת, בשנים האחרונות, ניכר כי, במקביל לעליה בנפחי הפשיעה מסתמנת מגמת עליה באמון הציבור במשטרה וברשויות החוק".
מפקד המחוז הדרומי אמר כי יש לזכור שהירידה באמון הציבור מהווה תמונה חלקית כיון שהיא מבוססת על דיווח הציבור. "יש קורלציה בין רמת הפשיעה המדווחת לבין רמת אמון הציבור ברשויות האכיפה. בשנים האחרונות, רמת האמון במשטרה במגמת ירידה, דבר שמשפיע על רמת הדיווח", אמר.
דנינו הוסיף כי "לשחיתות הציבורית השפעה הרסנית בכל מה שקשור לנורמות הציות לחוק דבר שמשפיע גם על רמת האמון. דמוקרטיה שחפצה חיים צריכה לשים את השחיתות הציבורית בראש מעייניה. ככל שארגוני הפשיעה גדולים יותר, יש השפעה גדולה יותר על השחיתות הציבורית. ברגע שאני מחוקק חוק על ארגוני הפשיעה אני בעצם מכיר בעובדה שקיימים ארגוני פשיעה בישראל. אנחנו היום בונים פרופיל כלכלי, מנתחים אותו על-מנת לבדוק איך להגיע למקורות הכסף. מדינת ישראל היא מדינה שבה יש לשפר את נורמת הציות לחוק ולכן יש לחזק את הרתעה".
ירון חזן, מנהל תחום הונאות ומעילות בקסלמן וקסלמן PwC Israel, אמר כי "אחד הדברים בהתמודדות עם הונאות ומעילות הוא לא רק המעילה עצמה אלא אפיון מבצע המעילה, מאפיינים פסיכולוגים וטיפוסיים של האדם. ההתמקצעות בתחום חשובה לאיתור מקרים אלו, כאשר יש לבצע פעילות אקטיבית בנושא אחת המסקנות הן שתכונות של מנהלים טובים הם תכונות של מועלים טובים. פרופיל המועל הוא של אדם נורמטיבי שאינו מזוהה כעבריין.
"קיימים תירוצים נפוצים לביצוע המעילות, אחד מהם הוא שימור רמת החיים. הונאת מיידוף לדוגמא, החלה בגלל רבעון רע. גם אנשים נורמטיביים, אם ההזדמנות קיימת, ומופעל עליהם לחץ, הם עלולים לגנוב נכסים מהארגון בו הם מועסקים. לחצים להישגים, פחד מפיטורים והאמונה הרווחת כי 'כולם גונבים' גורמים לאנשים לעבור את הקו האדום. בשנתיים האחרונות התופעה הופכת לרחבה יותר וקשה לאיתור".
ממחקר של PwC בנושא הפשיעה הכלכלית, המחקר הגדול מסוגו אשר מקיף כ-3,000 מרואיינים בכ-54 מדינות, שליש מהנשאלים דיווחו כי הארגון אליו הם משתייכים חווה פשע כלכלי במהלך 2009. לפי הסקר, עלות הפגיעה מפשיעה כלכלית היא כחצי מיליון דולר בממוצע, כאשר קיימות השפעות נוספות המהוות תגובות שרשרת, כסף שבצידן נזק כספי ישיר נוסף ונזק עקיף כמו פגיעה בקשרים עסקיים, מוראל עובדים, מוניטין שנפגע ועוד. "על-מנת להתמודד נכון עם התופעה, יש לשנות דיסקט, לתת תשומת לב ומשאבים במקום הנכון, ללמוד ולהתמקצע", אמר חזן.
אייל בן-אבי, מנהל תחום ניהול סיכונים בקסלמן וקסלמן PwC, הסביר כי "תחום ניהול סיכונים מתחדד במיוחד בתקופה שלאחר המשבר. הוא תופס חשיבות רבה לא רק בקרב ארגונים פיננסים. מנהלי סיכונים נמצאים היום בראש הפירמידה, כאשר לא רק חברות ממשלתיות ובנקים ממסדות את התחום. ההערכה היא שגם חברות ציבוריות יידרשו למיסוד תשתית לניהול סיכונים כולל. סקר מנכ"לים של PwC מראה שתחום ניהול סיכונים נמצא בראש הרשימה. הנושא של מעילות והונאות נמצא בעשרת הסיכונים המרכזיים שדורשים טיפול. יש לקבוע מדיניות או בשמה האחר, 'תיאבון לסיכון', לבצע הערכה, למפות את האזורים החשופים לסיכון ולבצע תהליכי מניעה וטיפול על-מנת להתמודד עם התופעה".
