ראש הממשלה סיפר בנאומו כיצד שניים מחבריו, זהר לינק ודוד בן חמו, שהתגייסו עמו לסיירת מטכ"ל, מתו במהלך אימון צבאי זמן קצר לאחר הגיוס. "עשרות שנים אחרי שנפל דוד, ביקרתי בבית משפחת בן חמו, בבאר שבע. אימו של דוד הראתה לי את חדרו. החדר הושאר בדיוק כפי שהיה ביום שדוד נפל. שום פריט לא הוזז בתוכו. עשרות שנים שהחדר כאילו מחכה שהבן ישוב", אמר נתניהו.
ראש הממשלה הזכיר גם את אחיו שנפל, יוני נתניהו, וסיפר על דרך התמודדותה של אמו עם האובדן. "אני זוכר פעם אחת שראיתי את אימי צילה זיכרונה לברכה, יושבת על הכורסה בסלון בבית הוריי, בוהה למרחקים. פתאום חלף חיוך על פניה. שאלתי אותה: 'אמא, על מה את חושבת?' היא ענתה לי: 'אני חושבת על יוני, על יונהל'ה שלי', ואז היא הוסיפה: 'יש לי רק זכרונות טובים...'".
"האובדן שלנו כבד מנשוא", הוסיף ראש הממשלה. "נחמתנו היא להמשיך את דרכם ואת חלומם של יקירינו. אנחנו עם שוחר שלום ומתפלל לשלום. ידנו האחת מושטת לשלום לכל שכנינו החפצים בשלום, וידנו האחרת אוחזת בחרב דוד כדי להגן על עמנו נגד כל מבקשי נפשנו".
בטקס בקריית שאול, אשר שר הביטחון בנאומו בפני המשפחות השכולות כי "המאבק על הזכות להיות 'עם חופשי בארצנו' מתוך בחירה בחיים חרף מחיר הדמים של הבחירה הזאת. זהו גורל דורנו. ובניינה של 'חברת מופת' שתהיה ראויה לקרבנם של הנופלים היא משימת הדור הזה, היא גם מבחנו".
"יודע אני כי מילים אין בכוחן להביא נחמה", הוסיף ברק, "אך אבטיחכם - אנחנו זוכרים את רעינו כולם. מכוח אומץ ליבם, מסירותם, נכונותם והקרבתם של הבנים - מדינת ישראל חיה, קיימת, מתפתחת ופורצת אל עתיד טוב יותר. מגשימה בכל יום, דרך הישגים יוצאי דופן בכל תחומי החיים - הכלכלה, המדע, הטכנולוגיה והתרבות - את צוואתם של החיילים הצעירים שמתו".
ריבלין: "לירושלים יימצאו מגיניה" יושב-ראש הכנסת,
ראובן ריבלין, אמר בנאומו בהר הזיתים כי "צלו של היום הזה מלווה את כולנו כל ימות השנה, אך עליכן, בני המשפחות, הוא רובץ במלוא כובד משאו בכל ימות השנה. ראו איך העיר הזו הפכה מעיר חרבה לשוקקת חיים, בזכות מסירות הנפש של הבנים, בזכות החינוך והגבורה שנטעתם בהם".
בחלק פוליטי בנאומו, הביע ריבלין דאגה לעתידה של ירושלים, ואמר כי "מול פני חלקות הגיבורים, נודיע בשער בת רבים: לעיר הזו יימצאו מגיניה! מי שנלחם למענה אז, כשנחמסה בידי זדים, לא יעמוד מנגד, גם הפעם. וגם אם בתוכנו יש שנחלשו, שציון הולכת ומתחלפת להם באוגנדה והם מבקשים לחלק את עירו של דוד המלך: אנחנו ואתם משפחות יקרות, והמצבות האילמות, של אלו שמתו על הארץ ועל העיר ועל העם - לא נחשה. לא נשב בחוסר מעש כשיבקשו להרים יד על העיר שחוברה לה יחדיו".
