|
בישראל קיים כשל בשיתוף הפעולה ובהעברת מידע מקדים בין גורמים שונים שיכולים לסייע בזיהוי ילדים במצבי סכנה, ולמנוע טרגדיות בהם ההורים רצחו את ילדיהם. כך קבעה (ד', 21.4.10) ועדה בינמשרדית שהוקמה בראשות שר הרווחה, יצחק הרצוג. לטענת הוועדה, חלק מהחסמים המרכזיים המובילים לכשל זה הינם: קושי בהעברת מידע בין השירותים השונים, הסתגרות הפרופסיות, שמירה על חיסיון וסודיות, היעדר הסכמה בין אנשי מקצוע שונים, היעדר מיומנויות בזיהוי ובאיתור מצבים העשויים להעיד על סכנה והיעדר דרכי עבודה מקצועיות מוסכמות שיביאו לידי ביטוי את האחריות המשותפת בין המשרדים. חסמים אלו פוגעים במתן הטיפול הן בילדים והן בהורים. לדברי השר הרצוג, "מותה המזעזע של רוז פיזם, שגופתה נמצאה במזוודה במימי הירקון, אלון בוריסוב ומיכאל קרוצ'קוב, בני הארבע שהוטבעו על-ידי אימותיהן, נועה גולדרינג, שנרצחה על-ידי אביה ומקרים אחרים, נצרבו בתודעה הלאומית כתופעה איומה המחייבת מתן פתרונות. ההגנה על ילדים הינה אחריות ומחוייבות של כולנו, אך לצערי ילדים רבים בישראל אינם מוגנים ונופלים בין הכיסאות בשל היעדר הגדרה משותפת של סיכון וסכנה, היעדר מיומנויות בקרב אנשי המקצוע לזיהוי מצבי סיכון, והיעדר חקיקה המחייבת העברת מידע בין אנשי המקצוע והמנגנונים השונים. בלימת המגמה המחרידה, מחייבת שינוי במדיניות המערכת כולה והתווית רשת ביטחון שתמנע, ככל הניתן, את הרצח הבא". |
|
מודל שיגן על ילדים בסיכון
|
|
|
הוועדה המליצה על מודל שיאפשר איתור פעיל ומתן הגנה לילדים העלולים להימצא בסכנה. התוכנית כוללת מספר מרכיבים: - חקיקה המחייבת העברת מידע בין אנשי מקצוע לצורך זיהוי ואיתור ילדים העלולים להיקלע למצבי סכנה, כבסיס להערכת מצבם, הגשת סיוע להם ולהוריהם ומתן הגנה במקרה הצורך. יצוין, כי מבחינה חוקית, ישנם שישה חוקים בנושא העברת מידע בין אנשי המקצוע השונים לאיתור ילדים בסכנה: חוק העונשין - חובת הדיווח על קטין או חסר ישע, חוק העובדים הסוציאליים, חוק זכויות החולה, חוק הפסיכולוגים, החוק להגנת הפרטיות וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). אלא, שהחוקים הקיימים אינם מאפשרים שיתוף והעברת מידע על ילדים והורים במצבים העלולים להביל לסכנה בין אנשי המקצוע השונים;
- הפעלת מערך בינמשרדי ברמה הארצית וברמה המחוזית לגיבוש והטמעה של הסכמות ונהלים ביחס למאפייני המצבים המעידים על כך שילדים ובני נוער מצויים בסכנה והדרכים לאתרם, לצד מערך הכשרה מקצועי משותף;
- ברמה המקומית: הפעלת רשת בין מקצועית המיועדת לאיתור והגנה על ילדים בכל ישוב. הרשת כוללת: מוקד להתייעצות והעברת מידע על ילדים העלולים להימצא בסכנה, הקמת בסיס מידע יישובי משותף ומאובטח למעקב אחר מצבם של ילדים בסכנה והקמת ועדה יישובית בין מקצועית שתגבש את המדיניות העירונית לאיתור פעיל והגנה על ילדים בסכנה.
לדברי איצקוביץ, "המלצות הוועדה מבטאות תפיסה חדשה בהתייחסות לילדים במצבי סכנה וכוללות הרחבת ההתייחסות למגוון איתותים ומצבים שעד-כה לא נתפסו כמצבים מעוררי דאגה העלולים להתפתח למצבי סכנה וכן שימת דגש על האחריות האישית של גורמי המקצוע כלפי ילדים בסיכון, המחייבת הסתכלות דינמית, איתור פעיל של ילדים בסכנה ומעקב לאורך זמן על ילדים אלו. לא עוד דיווח גרידא, אלא לקיחת אחריות אמיתית".
|
|
מקרי הרצח הובילו להקמת ועדה בינמשרדית
|
|
|
על-פי נתוני משרד הרווחה, בשש השנים האחרונות אירעו בישראל כ-36 מקרי רצח והריגה של ילדים בתוך המשפחה. מרבית הילדים היו עד גיל 4. רוב הילדים נרצחו על-ידי אחד ההורים או שניהם, בביתם או בבית אחד ההורים. מנתונים שמוצגים בעולם עולה, כי חלה עלייה בשנים האחרונות, במספר מקרי המוות המדווחים כתוצאה מהתעללות והזנחה. בחינת מקרי המוות מעלה, כי כ-70% ממקרי המוות נגרמו על-ידי המטפלים הישירים של הילד: האב, האם, שניהם או בני זוגם. בעקבות נתונים אלו, יזמו השר הרצוג ומנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ, הקמת ועדה בינמשרדית עלייה הוטל לעסוק בנושא איתור והגנה על קטינים נפגעי התעללות ולבחון את הדרכים לקידום שיתופי פעולה בין גורמי המקצוע ליצירת רשת ביטחון להגנה על ילדים בקהילה. ועדת השרים לרווחה ושירותים חברתיים, בראשות השר הרצוג, אישרה היום עקרונית את מסקנות הדוח והמלצותיו ובדיון הודיע הרצוג כי צוותו יפעל ליישום מסקנות הוועדה בשני שלבים: בשלב המיידי - עריכת ניסוי ב-56 ישובים בהם פועלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ובמקביל, בטווח הארוך, יקודם שינוי חקיקה שיחייב סנכרון, העברת מידע ושיתוף פעולה בין כלל הגופים והגורמים המטפלים בילדים בסיכון.
|
|
