עובד רשות השידור שנחשד בהטרדה מינית יושעה

"אכן, פעילותה של הרשות בלא ועד מנהל אינה רצויה, ויש לפעול למינויו של ועד מנהל בהקדם האפשרי, ואולם מאחר שהרשות ממשיכה לפעול ולתפקד גם בלא ועד מנהל מכהן, והעבודה ברשות השידור נמשכת כמקודם, ויש להכריע בשאלה זו בדחיפות, סבורים אנו כי יש לקבל במלואה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי על-אף ההרכב החסר רשאי הוועד המנהל להסמיך את מנכ"ל הרשות או מי מטעמו לערוך שימוע לתובע". כך קבעה (יום ב', 19.4.10), שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, בפסק דינה אשר דן בבקשתו של עובד רשות השידור, מוניר סלומון, אשר הושהה מעבודתו, בשל חשד לקיום הטרדה מינית, להצהיר כי פעולת הועד המנהל של רשות השידור נעדרת כל תוקף, וזאת בשל סיום כהונתו, וכי יש לבטלה. כנגד מוניר סלומון, אשר עובד ברשות השידור החל בשנת 1972, ואשר מכהן כמנהל בפועל של חטיבת החדשות בערבית, הוגשה תלונה על הטרדה מינית. במהלך חקירת התלונה הוגשו שתי תלונות נוספות. בסיומה של החקירה הוגשה כנגד המבקש תובענה בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, אשר כללה ארבעה אישומים בהטרדה מינית של שלוש עובדות. בין היתר הואשם מוניר כי נישק את אחת העובדות בסמוך לשפתיה בניגוד לרצונה, כי נהג להעיר לעובדת אחרת הערות בעלות אופי מיני, נגע בגופה, והציע לה לבוא לחדרה, כאשר שהו בבית מלון בירושלים בעקבות שלג שירד בעיר. כמו-כן כוללת התובענה אישום בדבר יצירת אוירה מינית עוינת במקום העבודה. בעקבות זאת פנה עו"ד רוזנברג למנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר, והמליץ על השעיית המבקש או על העברתו מתפקידו. הוועד המנהל של רשות השידור הסמיך את מנכ"ל רשות השידור לערוך שימוע למוניר ולהעביר את טענות העובד בפני הוועד המנהל טרם יקבל החלטה בעניין השהייתו של העובד או העברתו לתפקיד אחר. האם היעדרו של ועד מנהל צריך להוביל לבטלות ההליך? בסוף נובמבר שנת 2009 נמסרה למבקש הזמנה לשימוע בטרם השעיה או העברה זמנית מתפקידו בשל ההליך, וזאת לאחר החלטת הוועד. בהזמנה נכתב עוד כי המבקש ישהה בחופשה עד למועד השימוע. חרף זאת, המשיך המבקש להתייצב לעבודתו. ביני לביני סיים הוועד המנהל את כהונתו ולא מונה תחתיו ועד מנהל חדש. המבקש טען כי בהחלטה על השעיית עובד על הוועד המנהל לפעול באופן עצמאי, ללא השפעה חיצונית. בעניינו של התובע התקבלה ההחלטה לאחר המלצת הממונה על המשמעת בשירות המדינה. משכך, לא התקבלה ההחלטה על-פי שיקול הדעת העצמאי של הרשות, ושלא בהתאם לצרכיה. השופטת פרוז'ינין קבעה כי "אין כל ממש בטענה זו. הממונה על המשמעת כשמו כן הוא, הוא ממונה על ענייני משמעת בשירות המדינה, וברשות השידור בכלל זה. על כן אין כל פסול בכך שבענייני משמעת קיבל הוועד המנהל את המלצתו, מה גם שמדובר בתלונה שעניינה הטרדה מינית, ובכגון אלה לא ברור לאלו צרכים של רשות השידור יש ליתן משקל". עוד קבעה השופטת כי בשלב שבו נדונה עצם ההשעיה, אין מקום לברר את טיב האישומים המיוחסים לעובד בתובענה המשמעתית ואלו יתבררו בתובענה לגופה. "שאלה שאינה סובלת דיחוי אשר נוגעת לתדמית השירות הציבורי" בהתייחס לטענת התובע כי ההחלטה העניינו נתנה בהרכב חסר, התייחסה השופטת להליך אחר בו הועלתה טענת הרכב חסר ונדחתה, כאשר שם נדונו עניינים מהותיים ביותר, הנוגעים לעתידם של עובדי רשות השידור ואלו במקרה דנן נדונה שאלת השהייתו של המבקש על-רקע האישום התלוי ועומד כנגדו בגין הטרדה מינית, שאלה שאינה סובלת דיחוי, אשר נוגעת לתדמית השירות הציבורי. השופטת מציינת כי חרף היעדרו של ועד מנהל, בשאלה דחופה עסקינן ועל כן מכוח סמכותו הטבועה רשאי מנכ"ל רשות השידור לבצע את החלטת הועד המנהל, אף שזה התפזר. "על המעביד חובה להגן על המתלוננת מכל פגיעה שהיא" לבד מן הנימוקים הנטועים בכללי המשפט המנהלי, עיגנה השופטת את אימוץ עמדת רשות-השידור גם בנימוקים המעוגנים ברציונלים לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובת המעביד), התשנ"ח - 1988 אשר מטילות על מעביד חובה להגן על מתלוננת מכל פגיעה שהיא. השופטת דחתה גם את טענתו של מוניר כנגד השעייתו לחמישה ימים עד לקיום השימוע, וזאת בהסתמך על דבריו של שקלאר כי עסקינן ב"דיני נפשות", תוך שהיא מציינת כי ההשהייה התארכה בשל בקשתו של התובע לדחות את השימוע. כן דחתה השופטת את טענתו של מוניר ולפיה מנכ"ל רשות השידור, שקלאר, התנכל לו, ועל כן קבעה כי הוא זה שיקבל החלטה בעקבות השימוע (אשר יערך בידי סמנכ"ל משאבי האנוש ברשות השידור, ליאורה הרמתי), באם להשהות את התובע או להעבירו לתפקיד אחר.