יוון פנתה (יום ו', 23.4.10) בבקשה מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומי כי יעניקו לה סיוע דחוף של כ-60 מיליארד. מדובר בתפנית קודרת בפרשייה המאיימת להביא את יוון לפשיטת רגל, ומאיימת בו בזמן בהתפשטות המשבר לשאר האיחוד.
ראש הממשלה היווני, ג'ורג' פאפאנדראו, יצא בהצהרה טלוויזיונית דרמטית באשר ל"צורך הלאומי", והודה כי נכשל בנסיונותיו להתמודד עם החוב העצום והגירעונות של מדינתו, ההסתערות על השווקים הפיננסים, והתקווה להתגבר על השתיקה הגרמנית באשר לאפשרות קבלת הסיוע.
האיחוד ענה באופן מיידי כי הוא יעניק טיפול "יעיל" ו"מהיר" לבקשה, והוסיף כי הוא אינו מצפה ל"מכשולים" כלשהם. גם דומיניק שטראוס קאהן, מנהל קרן המטבע הבינלאומית, אמר כי הקרן תקדם את הבקשה בזריזות.
שטראוס-קאהן אמור לפגוש את פאפאנדראו בוושינגטון ביום שבת, אז ייפגשו שרי האוצר של מדינות ה-G20.
עבור האיחוד בפרט ואזור האירו בפרט, המשבר היווני מהווה מכה קשה במונחי יציבות ויוקרה, אך מנגד, לפחות מבהיר כמה אלמנטים באי-הבהירות המזיקה.
המשבר גרם לקרע באזור האירו, והוא גם מעלה שאלות באשר לקומתו של האירו ככלי האמון על שאיפות אירופה מול ארה"ב והכוחות העולים החדשים - סין והודו.
הפגנות ושביתות ברחבי המדינה אתמול, הוכתה יוון בסדרה חדשה של שביתות והפגנות. איגודי העובדים ארגנו שביתה בת 24 שעות שכללה את כל שירות המגזר הציבורי. בזמן השביתה ארגנו האיגודים תהלוכות הפגנתיות בהם מחו על הקיצוצים הכבדים והכואבים שנאלצה הממשלה היוונית לבצע. בין שאר צעדיהם, חסמו האיגודים את נמל פיראוס, הנמל המרכזי של אתונה, בצעד שהביא להפרעות קשות בתנועת המעבורות. יש לזכור, כי במדינה עם סקטור ציבורי מנופח הנשלטת על-ידי ועדים חזקים - היכולת של הממשלה להתמודד עם משבר גלובלי קטנה הרבה יותר.
