שב"ס עשה דין לעצמו: לא שילב עבריין מין בטיפול

טל צרפתי (34), עבריין מין שנידון למאסר של 14 שנה וריצה 6 שנים, הגיש עתירת אסירים לבית משפט מחוזי לעניין חופשותיו. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בעניין החופשות, והוסיף כי אינו מקבל את עמדת שב"ס, שהטיפול בו מעוניין צרפתי לעברייני מין, יינתן בעוד זמן ניכר והורה לעשות הכל כדי "לשלב את המבקש בטיפול שמתאים לבעיותיו", ולדווח לבית המשפט על תחילת הטיפול תוך 3 חודשים. הוראה זו לא קוימה, וצרפתי לא שולב בטיפול והגיש עתירה נוספת לאחר למעלה מחצי שנה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת שב"ס, שלא ניתן להעניק לצרפתי טיפול כיוון שהיה באותה תקופה "טעון הגנה", וכי לא הייתה כוונה להפר את החלטתו הראשונה של בית המשפט או לבזותה. בית המשפט המחוזי החליט שכל עוד צרפתי "טעון הגנה", לא ניתן לקיים את ההחלטה לטפל בו. בבקשת רשות ערעור שהגיש צרפתי לבית המשפט העליון נטען כי היה על שב"ס לקיים את ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי, או להשיג עליה באמצעות בית המשפט, אך לא להפר אותה. נוכח טענה זו קבעו שופטי בית המשפט העליון, הנשיאה דורית ביניש, אליקים רובינשטיין ויורם דנציגר, כי יש לדון בבקשת רשות ערעור של צרפתי, על החלטת בית המשפט המחוזי, כאילו ניתנה רשות ערעור. שב"ס השיב כי לאחר מתן ההחלטה השנייה של בית המשפט המחוזי, ביום 18.3.10, הוסר סיווגו של צרפתי כ"טעון הגנה" ונסללה הדרך לבחינת התאמתו להשתלב במסגרת טיפולית לעברייני מין. בית המשפט העליון פסק שאין להתערב בשיקולים המקצועיים בעניין הטיפול בצרפתי. יחד עם זאת, נקבע כי לאחר שניתנה החלטה ראשונה של בית המשפט המחוזי, לא היה השב"ס רשאי להתעלם ממנה ולעשות דין לעצמו בלא להביא לשינויה בבית המשפט. "אנו רואים עניין זה בחומרה. אין צד להליך, ובוודאי לא המדינה, רשאי לראות עצמו פטור מקיום החלטת בית משפט, רק משום שהיא נראית בעיניו מוטעית". השופטים הוסיפו כי "אפשר שההחלטה הראשונה לא הביאה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ועל כך ניתן היה לבקש לערער או לעיין בה מחדש, התעלמותו של שב"ס מהחובה שהטיל עליו בית המשפט לדווח הייתה לא ראויה. מה גם שההוראה לדווח, אכן נתנה לשב"ס הזדמנות לשוב ולפרוש את המניעה המקצועית, שהייתה קיימת לשיטתו, בקיום ההוראה באותו מועד". בית המשפט העליון הורה בפסק הדין לשב"ס לבדוק את התאמתו של צרפתי לטיפול בהקדם, "ולקבל הכרעה מנומקת ומבוססת תוך עשיית מאמץ לשילובו של המבקש במסגרת טיפולית בעיתוי מתאים ואפשרי. בכפיפות לאמור, הערעור נדחה".