לאוהבי חתולים אלרגים, החיים עם חבר ממשפחת החתולים אינם אפשרות. ולמרות זאת, על-פי האקדמיה האמריקנית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה (AAAAI), כמעט 10 מיליון בני אדם בוחרים לחיות עם חית מחמד למרות שהם אלרגים אליה. רובם, בוחרים לסבול, או ליטול תרופות, במקום לוותר על חיית המחמד.
לגבי אלו הסובלים מאלרגיות קלות עד מתונות, השליטה בהתלקחות האלרגיה כוללת ניהול הסביבה הביתית, שימוש בתרופות וטיפול וניקוי חיית המחמד על בסיס קבוע.
בארצות הברית לדוגמה, אלרגיות שמקורן בחתולים משפיעות על כ-20% מהאוכלוסיה, והן נגרמות מפרוטאין הנמצא ברוק ובפרווה (תאי עור מתים) של בעלי החיים. בגלל שהחתולים מלקקים את הפרווה שלהם כדי להישאר נקיים, הפרוטאין "הבעייתי" - שנקרא "fel d 1", נמצא על כל גופם.
יתרה מכך, אלרגנים קלי משקל מרחפים באוויר, נדבקים לקירות, לשטיחים, לבגדים ולמשטחים אחרים.
רוב האנשים שבאמת סובלים בהגדרה מאלרגיה לחתולים יזהו מהר למדי אם נכנסו לבית בו מתגורר חתול או לא - הם מרגישים את התגובה המתעוררת ממה שבאוויר. התגובות הן למעשה התסמינים המוכרים, כמו אף סתום ואדום ועיניים מגרדות. חולי אסתמה נמצאים בסיכון לסבול מתגובות חריפות יותר, כולל מקשיי נשימה.
רופאים ממליצים לחולים המתקשים לשלוט בתסמיני האסתמה לוותר על מגורים משותפים עם חתול משום שהדבר עלול לגרום למצבים שעלולים לסכן את חייהם.