מחקר משותף של מדענים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה, מגלה שסופות הברקים המתרחשות מעל הג'ונגלים באמזונס רגישות מאוד לעשן העולה משריפת היערות היזומה המתרחשת בעונה היבשה באזור זה.
כידוע, מדי שנה מבוארים אזורים עצומים של היער הטרופי לטובת שטחים חקלאיים, וזאת על-ידי בירוא [ביעור] ושריפה (Slash and burn). פלומות העשן מיתמרות לגובה, נשארות באטמוספרה לאורך זמן, ומשפיעות על התפתחותם של עננים, החיוניים להמטרת מים על האזור.
המחקר החדש שילב תצפיות על העננות באזור האמזונס בברזיל מלוויין טרה (Terra) של נאס"א, יחד עם נתונים של קצב וצפיפות ברקים שנקלטו במערכת הגלאים העולמית WWLLN (שלושים ושלושה חיישנים, כולל בתל אביב).
פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר אורית אלטרץ וד"ר אילן קורן ממכון ויצמן, בשיתוף עם פרופ' יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה, מצאו שבריכוזים נמוכים של עשן, ישנה התפתחות אנכית גדולה של העננים והם מייצרים קרח ומים בכמויות גדולות שמעודדות הפרדת מטען חשמלי ופעילות ברקים.
מעבר לריכוז קריטי מסוים של עשן השריפות באוויר, מתהפכת המגמה והעשן "חונק" את העננים והם לא מצליחים לגדול לגובה רב מספיק, ולכן אינם מייצרים ברקים. שילוב שני בסיסי-נתונים בלתי-תלויים אלה - מהחלל ומפני כדור-הארץ - הוא חידוש מעניין המצביע על אפקט מיקרופיסיקלי חשוב.
המחקר התפרסם ב-1 באפריל 2010 ב-Geophysical Research Letters היוקרתי.
