השופטת
גיליה רביד קבעה בהכרעת הדין כי וולוך הודה ונטל אחריות על מעשיו וקצינת המבחן התרשמה כי הוא מתייסר על כישלונו ומתחרט. הנאשם הוא בן 73 וזו לו הסתבכות ראשונה עם החוק.
"לצורך גזירת הדין יש לקחת בחשבון גם את העובדה שההליך הפלילי כבר גבה מהנאשם מחיר בעצם היותו מושעה מזה שנתיים. יש לקחת בחשבון גם את העובדה שלעצם הרשעתו בדין יש מחיר אישי. במכלול השיקולים השונים, ועל-רקע כל האמור לעיל, אינני סבורה כי יש הכרח בהטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם, ולו גם בדרך של עבודות שירות. האינטרס הציבורי יבוא על סיפוקו גם אם הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור כמומלץ על-ידי שירות המבחן. מדובר בעבודה בהיקף שעות לא מבוטל והדבר יהווה לא רק עונש חינוכי, ממשי ומוחשי, אלא גם תרומה לציבור, על-ידי כך שהנאשם יסייע לילדים לקווי למידה. בנוסף, יוטל על הנאשם גם מאסר מותנה", קבעה.
ביחס לשאלה האם במעשיו של וולוך יש קלון ציינה כי לא מדובר במקרה של שחיתות קרדינאלית שדורשת הטלת קלון כפי שהיה במקרה של פסק הדין בעניינו של ראש עיריית רחובות לשעבר, שוקי פורר.
"אין ויכוח, שהנאשם נכשל ופעל שלא כמצופה מאיש ציבור במעמדו-ולא אחזור על הדברים שפורטו בהכרעת הדין. עם זאת, הסטייה שסטה מנורמת ההתנהגות המצופה ממנו, לא הייתה סטייה קרדינאלית. לא רק שהנאשם לא זכה לטובת הנאה כלשהי ולא פעל למען אינטרס אישי, אלא שכפי שכבר צוין קודם הנזק לציבור כתוצאה ממעשיו לא היה נזק ממשי ומוחשי. ככל שיש להילחם בנגע השחיתות הציבורית, יש טעם בדברי הסנגור באומרו, כי ראוי שלא להיגרר לטשטוש אבחנות בין אותם מקרים חמורים המצדיקים התייחסות רצינית ומחמירה ושלילה מוחלטת של ההכשר מלמלא תפקיד ציבורי, לבין המקרים המתונים יותר", ציינה.
עוד כתבה בהכרעת הדין כי על-רקע שנות פעילותו הרבות של הנאשם ותרומתו במישורים שונים, לא תוכל לומר, כי המעשים הנוכחיים שבוצעו לפני כ-10 שנים, מצדיקים הטלת אות קלון.
"די לטעמי במקרה הנוכחי בעצם ההרשעה, שמשמעותה הכתמת הנאשם בפלילים ואין הכרח גם בהטבעת אות קלון עליו. במכלול השיקולים והאיזונים, הגעתי אפוא למסקנה כי יש לדחות בקשה זו של התביעה", קבעה.
תגובת וולוך: "בשלב הזה אני בעיקר שמח שהסיפור הזה מאחורי, אחרי שנתיים של סיוט ועינוי דין. בימים אלה אני מוקדש כולי לאירועי שבוע הגמלאי של עיריית תל אביב".
