"הבנקאים הישראלים מתגאים בכך שהם שרדו את המשבר, אבל זאת לא חוכמה גדולה: אם הבנקים בארה"ב היו גובים כל כך הרבה עמלות כמו הישראלים - גם הם היו שורדים", אומר ד"ר אבי שמחון, היועץ הכלכלי החדש של שר האוצר
יובל שטייניץ בראיון מיוחד ל"גלובס".
- אלי יונס משתכר מיליון וחצי שקל לחודש, וטוענים שאם יורידו לו את השכר הוא עלול לעזוב ולקבל משרה בחו"ל.
"אין לטענה הזו שום אחיזה במציאות. זה נכון כשמדברים על עובד היי-טק שמרוויח 30 אלף שקל, אבל למנהל בנק אין כל אלטרנטיבה. יתרה מזו, אם היו קושרים את השכר למדידה ולהצלחה, אז הייתי אומר שזה בסדר, אבל כששוק ההון עולה כולם מרוויחים. הרווחים הגדולים של 2009 מוסברים בכך שהבורסה עלתה לרמות מאוד גבוהות - זה לא תלוי במנהל גאון.
"אם אתה מנהל בסקטור תחרותי והצלחת, כנראה שאתה באמת מוכשר ומגיע לך הרבה כסף. אבל אם אתה מנהל בסקטור שאינו תחרותי, אז ההצלחה היא תולדה של המונופול של הפירמה ואין בכלל הצדקה לשכר כזה".
שמחון נכנס לתפקידו רק השבוע, במקומו של פרופ' עומר מואב, וכבר מספק התבטאויות לא פחות חדות מאלו של קודמו.
לא אוהב תגיות - אתה סוציאליסט?
"אני לא אוהב את התגיות האלו. למשל, אני חולק כמעט על כל דבר ששלי יחימוביץ' חושבת. אני חושב שהפרטה ותחרות הם דברים מצוינים. כאשר אנו שואלים את עצמנו בשביל מה צריכים צמיחה, אז התשובה שלי ואני מניח שגם של שר אוצר ושל ראש הממשלה, היא - בשביל שלאזרחי ישראל יהיה טוב יותר. בסופו של הדבר זאת המטרה של כולנו: לשפר את הרווחה של מי שחי בכלכלה הזו. בלשונו הציורית של בגין ז"ל: להיטיב עם העם. הוויכוח בין ה'חברתיים' לבין השמרנים אינו על מטרה אלא על האמצעים".
- אתה תומך בהמשך ההפחתה של המיסוי?
"להפחתת המסים יש יעד אחד ויחיד: הגדלת התוצר שגורמת להגדלת העוגה. כך יש יותר מה לחלק ויהיה יותר לכולם. הפחתת מסים לא נועדה לעזור לעשירים אלא לעודד את הפעילות הכלכלית, אבל לא הייתי רוצה שהפחתת המסים תבוא על חשבון מיטות בבתי החולים. ניתן לקצץ במקומות אחרים, למשל בתקציב הביטחון. שם צריכים לעשות רפורמות מאוד רציניות".
לשנות את המדיניות - אמרת שתחרות זה מצוין. באיזה שוק היא הכי נחוצה?
"בשוק ה
סלולר ובמערכת הבנקאית. שוק הסלולר מאוד לא תחרותי - שלושה מפעילי סלולר אינם מספיקים. כל משפחה מוציאה בחודש מאות שקלים, אם לא אלפים, על הסלולר. הקטנת נתח הרווחים בשוק הזה יסייע מאוד לרווחת ישראל. אין סיבה שנשלם כל כך הרבה כסף עבור שירותי הסלולר שלנו. הרפורמה בשוק הזה דחופה מאוד".
- ומה לגבי הבנקים?
"בשוק הבנקאות יש הרבה יותר שחקנים, אך הוא עדיין רחוק מלהיות יעיל".
- כמרצה המלמד מודלים של מחירי נכסים, האם ישנה בועת נכסים במשק?
"המשק הישראלי קרוב מאוד למצב של בועה - אנו על הסף. הסיבה היחידה לכך היא מדיניות הריבית של בנק ישראל. ידיו של בנק ישראל בנושא הריבית כבולות בגלל מדיניות המט"ח שהוא נוקט (רכישת דולרים בשוק הפתוח - א.פ). בנק ישראל מתקשה להעלות ריבית כי פעולה זו תומכת בתיסוף השקל. בנק ישראל לא יכול ביד אחת לקנות דולרים וביד השנייה להעלות ריבית.
"מדיניות המט"ח של בנק ישראל מיצתה את עצמה. הגיע הזמן לחפש כלים אחרים, בשיתוף עם האוצר. יש צורך בכלים אלטרנטיביים על-מנת לתמוך ביעד של שער החליפין ולמנוע היווצרות בועה, שהיא סכנה גדולה שצריך להתייחס אליה בכובד ראש. אני בטוח שבנק ישראל מודע לסכנה הזו היטב".
- המצב ביוון מאיים על המערכת כולה?
"יוון לא תגרום להתמוטטות המערכת כי היא קטנה. בימים כתיקונם, ההשפעה של האירועים ביוון הייתה מינורית. אבל ימינו אינם ימים כתיקונם, והמצב ביוון ייתן תירוץ לעשות בשווקים אותו תיקון שנדרש כבר הרבה זמן".
"7, 8, 10 ילדים למשפחה זה הרסני לחברה" - לעוני הישראלי יש מאפיינים מיוחדים?
"חלק גדול מהעוני בישראל הוא תולדה של התנהגויות מסוימות. במדינת ישראל ישנה תופעה שלא קיימת באף מדינה מפותחת בעולם: לשכבות אוכלוסיה שלמות ישנן שבעה, שמונה ואף עשרה ילדים. יתרה מזו, לבדואים יש גם כמה נשים. זה דבר שהוא הרסני לחברה כי הסיכוי שהילדים הללו יגמרו בית ספר וירכשו מיומנויות הוא נמוך.
"אנחנו חייבים לשאול את עצמנו כחברה, מה עלינו לעשות לטובת האנשים הללו, שמזיקים לעצמם וילדיהם. עד שהבעיה הזו לא תיפתר, לא נוכל למגר לא את העוני ולא את האי-שוויון, כי הכנסה שמתחלקת בעשרה, ברור שאינה מספיקה. כך אנו מגדלים דורות של עוני. זו בעיה אקוטית והיא ייחודית לישראל".
