"לרשות מוקנה שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום לנקוט בהליך אזרחי, ובאיזו נקודת זמן. ההחלטה נבחנת על-רקע מערך שיקולים מורכב המתייחס הן לסיכויי ההצלחה של ההליך, והן לשיקולים של אינטרס הציבור - במישורים שונים - על-רקע מדיניות האכיפה הכוללת והמשאבים המוקצים לכך". כך קבע (יום ג', 6.04.10) שופט בית המשפט העליון,
עוזי פוגלמן, במסגרת עתירה של חברת 'דטה חוק ומשפט' להורות להנהלת בתי המשפט לנקוט בהליכים משפטיים כנגד נבו הוצאה לאור בע"מ, וזאת על-מנת 'לאכוף את זכויותיה' של 'דטה חוק ומשפט' בעיבודים הממוחשבים המופיעים באתר האינטרנט של נבו בתצורה זהה לזו שבה התפרסמו פסקי דין בחוברות פסקי הדין הרשמיות (הידועות כ"פד"י").
לטענת 'דטה חוק ומשפט', אל לה להנהלת בתי המשפט "למחול" על הפרת זכויות היוצרים 'נבו'. לטענתה, פרסום זה מהווה חריגה מההרשאה שניתנה לנבו בהסכם, שממנה נובעת חובתה של מערכת בתי המשפט לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על-מנת למנעו. לדידה, תפקידה של מערכת בתי המשפט הינו ליצור שוויון בהעמדת משאב השייך למדינה, במקרה זה פסקי הדין של בתי המשפט הפועלים במדינת ישראל. אי-עמידתה של המדינה על זכויותיה פוגעת בשוויון ומקנה לנבו יתרון בתחרות המסחרית מול העותרת ושכמותה. עוד מציינת 'דטה חוק ומשפט' כי המדינה עצמה מכירה בכך שנבו הפרה את ההסכם עימה, ואף על-פי כן נמנעת היא מלדרוש אכיפתו.
המדינה: איננו רוצים לנקוט בהליכים כנגד 'נבו' משיקולינו שלנו המדינה ציינה בתגובה, כי לעת הזאת החליטה כי אין מקום לנקיטה בהליכים נגד נבו. עמדה זו מבוססת על מספר שיקולים אותם פרשה המדינה בפני בית המשפט: המדינה הבהירה כי התחשבה בשינוי במצב המשפטי (היחקקו של
חוק זכויות יוצרים החדש משנת 2007) שלפיו אין זכויות יוצרים בפסקי הדין נתונות עוד למדינה. לכך הוסיפה כי פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים מתפרסמים באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט ואף נמסרים לחברות המסחריות העוסקות בכך, וביניהן 'דטה חוק ומשפט', לשימוש פרטי ומסחרי. להשקפתה, עריכת שקלול ובחינת הסיכויים והסיכונים בהליך משפטי, והתחשבות במשאבים העומדים לרשות מערכת בתי המשפט, הביאה אותה לידי מסקנה כי לעת הזו אין מקום לפתיחת הליך משפטי. המדינה סבורה כי החלטתה מצויה במתחם הסבירות וכי אין לכפות עליה קיומו של הליך משפטי אשר לטעמה לא נכון לנהלו, על-מנת לשפר את מצבה של העותרת בתחרות המסחרית עם נבו.
השופט פוגלמן: מערכת בתי המשפט רשאית מטעמיה שלה שלא לנקוט הליכים משפטיים השופט פולגמן מציין, כי הגם שמערכת בתי המשפט אינה מופקדת על הבטחת שוויון התחרות בין גומרים מסחריים בשוק המידע המשפטי למנויים, הרי ש"נוכח מעמדה הנורמטיבי של התחרות בשיטת המשפט שלנו", מקובל עליו כי זהו שיקול שעל המדינה לשוקלו. אך לשיטת פוגלמן, זהו שיקול אחד מני רבים שכן "נקיטה בהליך משפטי היא עניין שמעצם טיבו נתון לשיקול דעת רחב של יוזם ההליך". השופט פוגלמן מציין כי בין יתר שיקוליה של מערכת בתי המשפט שלא לנקוט הליכים משפטיים - נמנים השיקולים ולפיהם כיום - לפי חוק זכויות היוצרים החדש משנת 2007 - אין יותר זכויות יוצרים בפסקי דין, חוקים וכדומה, וכי פסקי הדין היוצאים מפי מערכת בתי המשפט עומדים לרשות הכלל, כמו גם השיקול ולפיו ממילא ההתקשרות עם 'נבו עומדת לקראת סיומה'. השופט פוגלמן מציין עוד כי: "מקובל עלי כי המשיבה אינה חייבת לחשוף ברבים את הערכותיה באשר לנקודות התורפה שלה בהליך משפטי אפשרי, מקום שבו אין לשלול קיומו של הליך משפטי מעין זה בעתיד, שכן הדבר יעמיד אותה בנקודת נחיתות בלתי מוצדקת כלפי הצד השני להליך, ככל שיינקט".
הוא מסכם את דבריו: "לרשות מוקנה שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום לנקוט בהליך אזרחי, ובאיזו נקודת זמן".