ארבעה חיילים משוחררים תבעו את חברת הנסיעות דיזנהויז-יוניתרס בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, כל אחד בסכום של 2,500 שקל, לאחר שהפסידו יום טיול. מכתב התביעה עלה כי הארבעה רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה מתאילנד להודו וכרטיס טיסה נוסף מהודו לישראל. לטענתם, כשהגיעו ביום 16.6.09 בשעה 05:00 לטיסה מתאילנד להודו, שאמורה הייתה לצאת בשעה 07:45 באמצעות חברת התעופה "תאיי", התברר שאינם רשומים לטיסה. התובעים, שהגיעו לשדה התעופה עם סכום כסף זעום, נשארו בתאילנד למשך כ-10 שעות ויצאו בטיסה מאוחרת יותר. הם נחתו בהודו בשעה מאוחרת והתקשו למצוא מקום ללון ועברו חוויה לא נעימה. בנוסף, אל על הקדימה את טיסת החזרה לישראל ביום, וזו נערכה בתאריך 13.7.09 במקום ב-14.7.09. הודעה על ההקדמה נמסרה על-ידי חבריהם והם הפסידו יום טיול.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי אינה חבה כלפי התובעים, שכן לא נפל פגם בהתנהלותה ולחילופין תלתה באל על את האחריות לאירוע לאחר שרכשה ממנה את כרטיסי הטיסה והגישה נגדה תביעה צד ג'. אל על הבהירה שהטיסה הוקדמה בעטיים של שיקולים מסחריים ואינה חבה בפיצוי.
בפסק הדין ציין השופט
ארנון דראל, כי אין מחלוקת שהסיבה לתקלה נעוצה בהקדמת הטיסה משיקולים מסחריים, ובשל ההקדמה קוצר הטיול ביום והוצאו כרטיסי טיסה אלקטרוניים, ונגרמה תקלה שבעטיה שמם של התובעים לא נכלל בין הנוסעים בטיסה מתאילנד להודו. השופט קיבל את התביעה וקבע כי יש לחייב את הסוכנות בפיצוי התובעים ואת אל-על בהשבת סכום הפיצוי לסוכנות. "בין התובעים לבין הסוכנות נכרת חוזה ולפיו מכרה הסוכנות לתובעים שירותי הטסה באמצעות אל-על. מקום בו הופר החוזה ושירותי ההטסה מתאילנד להודו לא סופקו כמוסכם, הרי שעל הסוכנות לפצות את התובעים בשל הנזק שנגרם להם עקב ההפרה. הפרת החוזה באה לידי ביטוי בכך שלא סופקה לתובעים הטיסה שהוזמנה על ידם במועד שבו הוזמנה, וכן כי הטיסה שהוזמנה בחזרה לישראל סופקה במועד מוקדם יותר. זאת ועוד בכל הנוגע לטיסה מתאילנד להודו היה על הסוכנות לוודא כי הכרטיסים תוקנו כנדרש; הודעה מתאימה נמסרה לחברות התעופה השונות על-ידי אל-על; נקלטה על ידן ותבוצע".
לדברי השופט, אל על לא הבהירה מה היו השיקולים המסחריים שגרמו להקדמת הטיסה. "מקום בו אל-על משנה את מועד הטיסה עליה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח כי כל הטיסות האחרות הכלולות בכרטיס יוותרו בעינן ולא ימחקו כפי שקרה. במשלוח הודעה לסוכנות ולחברות התעופה האחרות אין די והחובה המוטלת על המוביל האווירי במקרה זה היא לוודא שהדברים התקבלו והרישום החוזר לטיסה, שבוטל עקב שינוי הכרטיס, הוא נכון".
השופט דחה את טענת אל על כי מדובר בכשל של חברת "תאיי" וקבע שמרגע שאל על התחייבה לספק טיסה באמצעות מוביל אווירי אחר, עליה לשלם פיצוי משלא סיפקה את הטיסה. השופט הוסיף בפסק הדין: "איני סבור כי אל-על יכולה להישמע בטענה שעל-פי סעיף 9 לתנאי החוזה היא רשאית לשנות את מועדי הטיסות על דעת עצמה וללא שהיא נוקטת ולו צעד מינימאלי כדי לבדוק עם לקוחותיה האם אין מקום להציע להם חלופות אחרות לבד מהקדמת הטיסה ביום (למשל בדרך של הפנייתם למוביל אווירי אחר שיכול להטיסם במועד שנקבע או כל פתרון אחר). ספק אם הפרשנות שניתנה לסעיף זה על-ידי אל-על ממלאה את חובתה החוזית להתנהגות
בתום לב ובדרך מקובלת. זאת ועוד אף לפי סעיף 9 לתנאי החוזה מוטל על המוביל האווירי לעשות את מיטב המאמצים להוביל את הנוסע ואת הכבודה בזמן 'מתקבל על הדעת'. אל-על לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי אכן עשתה את 'מיטב המאמצים' בטרם הקדימה את מועד הטיסה".
בסופו של דבר השופט העריך את עוגמת הנפש ואובדן הזמן שנגרם לתובעים בסכום של 1,000 שקל לכל אחד וחייב את הנתבעת לשלם להם את הסכום בתוספת הוצאות בסכום של 400 שקל. אל על תשפה את הנתבעת בגין הסכומים שתשלם לתובעים ותישא בהוצאותיה בסכום של 400 שקל. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לצדדים.