אליהו דנילוב פנה לבית משפט לתעבורה בחיפה, בבקשה לבטל כתב אישום שייחס לו נהיגה בשכרות לאחר שבדגימת אוויר נשוף שנלקחה ממנו נמצאו 275 מיקרוגרם אלכוהול. לדבריו, רף אכיפת השכרות עליו הצהירה המדינה בערעור שהגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטת בית משפט השלום לענייני תעבורה בירושלים, עמד על 290 מיקרוגרם. לדבריו, יש להעניק לו הגנה מן הצדק, ואין לשפוט אותו בגין רף שכרות נמוך מהמוצהר על-ידי המדינה.
השופט שלמה בנג'י, מצא טעם בדבריו של דנילוב וביטל את כתב האישום נגדו. השופט התייחס לפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין עוזרי (ושאליו הפנה דנילוב), על-ידי הרכב מיוחד של שלושה שופטי בית המשפט השלום לענייני תעבורה, בו נקבע שיש להעלות את רף האכיפה של עבירת הנהיגה בשכרות ל-400 מיקרוגרם כדי ליצור "שולי ביטחון" שיבטיחו אכיפה צודקת של נהיגה בשכרות, לנוכח רשימה ארוכה של הסתייגויות ממכשיר הינשוף. המדינה הגישה בימים אלה ערעור על פס"ד עוזרי, ופרקליטות מחוז ירושלים עתרה לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום ולהורות, שרף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות יועמד על 290 מיקרוגרם. רף זה התיישב עם הרף עליו הצביע מומחה מטעם המדינה שהעיד בפני בית משפט השלום. המדינה ביקשה שהערעור יידון על-ידי שלושה שופטים בשל הסוגיה העקרונית הגלומה בפסק הדין ובשל חשיבותו.
בהחלטתו כתב השופט בנג'ו: "הנה כי כן, אפילו יתקבלו טענות המדינה בערעור שהגישה על פסק דינו של ההרכב, הרי שגם לשיטתה של המדינה רף האכיפה ראוי שיעמוד על 290 מיקרוגרם ולא פחות מכך. אלא שאין אחידות בעמדתה זו של המדינה, ולבית משפט זה כמו לבתי משפט לתעבורה אחרים במדינה מוגשים ו/או ממשיכים להתנהל, כתבי אישום ברף הנמוך מזה לו גורסת המדינה. כך הוא כתב האישום שבפני המייחס לנאשם כמות של 275 מיקרוגרם אלכוהול". לדברי השופט, על המדינה חל "השתק שיפוטי", והיא מנועה מלטעון טענות הסותרות את טענותיה בערעור והדבר מקים לדנילוב הגנה מן הצדק ודינו של כתב האישום להתבטל.
השופט הוסיף בהחלטתו: "בהתנהלות זו של המדינה קיים, בנסיבות אלה, דופי הפוגם בחובת תום הלב של המדינה בקיום וניהול הליכים פליליים. המדינה מציגה - ומפעילה הלכה למעשה - עמדות מנוגדות בסוגיה עקרונית זו של רף האכיפה מבלי שניתן ליישב בין שתי עמדות מנוגדות אלה. משמעות הסתירה בין עמדותיה של המדינה היא העמדה לדין של אזרחים רבים, כמו הנאשם שבפני, והכתמתם בהרשעה הפוגעת קשות בזכויות יסוד שלהם, כגון: פגיעה בכבודם, בחירות תנועתם, בקניינם. יש לזכור, כי בשלב המינהלי, היינו עם רישום הדוח לנהג ובטרם משפט, נשלל רישיונו של אותם נהג ולרוב ניתן איסור שימוש ברכב בו נהג, והכל למשך 30 יום. התנהלות זו של המדינה פוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, ונופלת לדל"ת אמותיה של ההגנה מן הצדק באופן שאינו מאפשר יישום אמצעי מתקן כלשהו, מלבד ביטול כתב האישום".
