למרות שהגוף מתחיל להראות סימנים עצובים של הזדקנות כשאנו מגיעים לגיל 50, סקר חדש מראה כי מצב הרוח דווקא משתפר כשהשנים חולפות להן.
בממוצע, אנשים דיווחו על פחות דאגות ברגע שעברו את חצי המאה של חייהם, וכן על פחות לחץ וכעס בשנים שלאחר גיל 20. מה שהפתיע ביותר אולי זו העובדה שאנשים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם הם שהיו בסבירות הגבוהה ביותר לדווח על פחות רגשות שליליים.
למרות התוצאות, עורכי הסקר מדגישים כי יש להתייחס אליהן בזהירות. ראשית משום שלא נעשה מעקב אחר אנשים לאורך זמן, ושנית משום שהתחושות של המשתתפים המבוגרים יכולות להיות קשורות לחוויות החיים של הדור שלהם ולאו-דווקא לגילם. במילים אחרות, מבוגרים אלו אולי ייחודיים.
ובכל זאת, הממצאים מראים כי ככל שאנו מתבגרים הדברים במונחים של מצב הרוח נראים טוב יותר ויותר. כך לפחות טוענים עורכי המחקר, מאוניברסיטת סטוני ברוק שבניו-יורק. והדבר נכון למרות העובדה שאנשים מבוגרים מתמודדים עם בעיות רפואיות רבות יותר ועם מותם של אנשים קרובים.
החוקרים היעו למסקנות לאחר שבדקו סקר טלפוני של חברת גאלופ משנת 2008, שכלל יותר מ-340,000 אנשים שחיו בארצות הברית.
כמו במחקרים קודמים מסוגו, גם הסקר הראה כי אנשים שמחים ומרוצים יותר מחייהם בדרך כלל בשנים הצעירות והמבוגרות שלהם, ופחות באמצע החיים. למרות זאת, החוקרים רצו לרדת לעומק הדברים ולגלות מה אנשים חושבים על עצמם וכיצד הם מתייחסים לרגשות כמו כעס ודאגה.
באופן כללי, אנשים חשו לחוצים יותר וכועסים יותר בשנות ה-20 לחייהם, ורמות הלחץ והכעס ירדו לאורך כל הדרך עד לשנות ה-80 לחייהם. בהיבט של דאגה היה מדובר בדפוס אחר - בין גיל 20 ל-50 ה"קו הדמיוני" היה ישר. אך לאחר מכן זוהתה ירידה בתחושת הדאגה עד לשנות ה-80 לחייהם.
אחת התאוריות הייתה שאנשים מפסיקים להסתכל קדימה כשהם מזדקנים ומתחילים להעריך את מה שיש להם בחייהם. רבים מקבלים החלטות לגבי החיים שמטרתן למקסם את הההנאות בהווה.
יחד עם זאת, הממצאים, שמראים כי אנשים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם מודאגים פחות ופחות לחוצים וכועסים מאנשים צעירים יותר, אינם עומדים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים שהדגישו את הקושי המתעורר כשאנשים קרובים מתים, בעיות רפואיות מתעוררות וקיים הצורך לטפל בבן או בבת הזוג.