רוב חיי הייתי אחת נגד מאה. בילדותי הייתי אחת ממשפחה מסורתית מול מאה שכנים וחברים לכיתה ממשפחות גלאט-חילוניות, שלקראת פסח מקפיאות פיתות ולקראת יום כיפור מקפיאות קסטות וידאו. "למה אימא שלך הדליקה שני נרות? בשביל להפחיד יתושים?", נשאלתי פעם. בתיכון הייתי אחת שמוקסמת ממתמטיקה, מול מאה תלמידים שראו בה לוגריתם של איכסה בריבוע. ביחידת 8200 הייתי לא-אשכנזייה מול מאה אשכנזים. באוניברסיטה הייתי סטודנטית אחת לפסיכולוגיה הסבורה כי ניסויים בבעלי חיים במסגרת התואר השני הם פעילות ברברית הנעשית לצרכים פרוצדורליים ולצורכי 'יוקרה מקצועית', והדורות הבאים ישקיפו עליה בחלחלה בדיוק כפי שאנו משקיפים כיום על המנהג הפגאני של הקרבת בתולות - לעומת מאה סטודנטים (טוב, 200) שלא ראו פסול בסימום חיות, חשמולן וניתוחן בעודן בחיים. בסדנת התיאטרון הייתי בחורה אחת מול איזה מאה בחורים (היה קצת מעייף לקבל את התפקיד הנשי הראשי בכל מחזה). במשפחתי אני רווקה אחת מול מאה נשואים. בשכונת מגוריי אני צנועת-הכנסה אחת מול מאות ממולחי הון. בחיים האמיתיים, המתח בין אנשי המיעוט לגוש הרוב עשוי להיות מַפרה ומעשיר. בשעשועון הידע 'אחד נגד מאה', המתח בין הצדדים הוא בעיקר מעשיר: המתחרה הראשי ילך הביתה עם אלפי שקלים, אם ייטיב לענות על שאלות טריוויה ויביס את מאה חברי ה'נבחרת'. אך המנצח בשעשועון של אברי גלעד אינו בהכרח זה שהשכלתו יודעת ש"הכוח האפור בנגב" הוא לטאה ולא נחש - אלא זה שהצליח לנצח את המכניזם השרירותי של המקרה. ואת מכניזם המקרה אפשר לנגוח רק בעזרת רומח המזל. שהרי אדם, ובמיוחד אם הוא אדמייה מצויה, יכול לדעת "לאיזו מדינה אין לבן וירוק בדגל - פלשתין, גרמניה או איטליה", אך להינגף בשאלה כמו "את מי ניצחה ארסנל במונדיאל של 1994". ואגב, ממתי פלשתין היא מדינה? האם אברי גלעד, שבזמנו החופשי מנחה טקסי חתונה אזרחיים אלטרנטיביים, ערך לרש"פ איזה טקס אלטרנטיבי של הכרזת מדינה? במילים אחרות, ידע כללי הוא אביזר מומלץ בשעשועון, אך לא על פיו יישק הגורל. למעשה, אם שני גיבורי שירו של רפי פרסקי - פרופסור לפיזיקה גרעינית וזמר חתונות - היו מתחרים מול הנבחרת, לא בטוח שהפרופסור היה גורף את תהילת הממון. בתוכנית האחרונה, המתחרה הראשית הייתה ערבייה צעירה ונאה, והתחושה הייתה שהיא זכתה לקצת אפליה מתקנת, משום ש'שלב החימום' נמשך לאורך שש או שבע שאלות קלות (כמו: "באיזו שפה היית קוראת 'הצילו' במוזיאון הלובר"), במקום שתיים-שלוש ברגיל. ובעוד להיות 'אחד נגד מאה' אצל אברי גלעד השנון והקפיצי זה מצב קיומי שנגמר תוך שעה (כולל פרסומות), להיות צמחונית זה מצב קיומי של 'אחת נגד מאה' לכל החיים.