מחקר חלוצי אשר בחן את השתלבות האקדמיה בעולם הרשתות החברתיות, מצא הבדלים בולטים בשימוש בהן בין המכללות לאוניברסיטאות. עורכי המחקר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב: "המוסדות הקדימו לאמץ את טוויטר, המשיכו בפתיחת חשבונות בפייסבוק, אך השימוש בשתי הרשתות הללו - מועט ושמרני".
רשתות חברתיות שינו בשנים האחרונות את האופן בו אנשים מתקשרים זה עם זה מן הקצה אל הקצה. ההשפעה של תופעה זו על עולם השיווק והפרסום הייתה משמעותית מאוד, אך האם גם האקדמיה השתלבה בזירה החדשה? "סיקרן אותנו לבדוק האם וכיצד מתחברת האקדמיה, השמרנית באופייה, לתופעה המרתקת של רשתות חברתיות באינטרנט", כך אומרת אלונה פורקוש-ברוך (מכללת לוינסקי לחינוך ובית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב), אשר הגישה לא מכבר את עבודת הדוקטורט שלה בנושא חדשנות חינוכית משולבת תקשוב בבתי ספר בעולם.
המחקר אותו קיימה, ביחד עם ארנון הרשקוביץ, אשר עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בלמידה באינטרנט, חושף לראשונה את האופן בו משתמשת האקדמיה הישראלית ברשתות החברתיות הפופולריות פייסבוק וטוויטר.
ממצאי המחקר, במהלכו נבדקה הפעילות במעל 70 חשבונות פייסבוק וטוויטר של גופים רשמיים באקדמיה הישראלית (אוניברסיטאות ומכללות ויחידות בתוכן, וכן גופים אקדמיים בין-מוסדיים), מצביעים בראש ובראשונה על נוכחות ברשתות החברתיות.
באופן מפתיע, מצא המחקר כי הצטרפות גדולה של גופים אקדמיים לטוויטר הקדימה בכחצי שנה את ההצטרפות הגדולה לפייסבוק. "פייסבוק הוא הוותיק יותר, הפופולרי יותר והגדול יותר, ולכן הממצא הזה מפתיע", מסביר הרשקוביץ, "אבל יכול להיות שההסבר נעוץ בפריצתה של טוויטר לתקשורת הישראלית באמצע 2009, בימי הקרב המתוקשר בין אשטון קוצ'ר ל-CNN, וההפגנות באירן".
במהלך המחקר, ניתחו החוקרים את כל הציוצים בטוויטר של הגופים האקדמיים (כ-2,000 ציוצים), וחילקו אותם לקטגוריות, על-פי הנושא בו עוסק הציוץ: פנים-ארגוני (ציוצים הקשורים לעיסוק האקדמי/מקצועי של הגוף המצייץ, הודעות מנהלתיות או יחסי ציבור), חוץ-ארגוני (ציוצים הקשורים לתחום האקדמי/מקצועי של הגוף המצייץ אך לא אליו, וחדשות כלליות), וחברתי.
באופן כללי, נמצא כי מחצית מן הציוצים היו בעלי אופי פנים-ארגוני, רבע מהם בעלי אופי חוץ-ארגוני ורבע בעלי אופי חברתי. "אבל המדהים באמת הוא השוני הדרמטי שבדפוסי התוכן בין החשבונות השונים", מציינת פורקוש-ברוך. כאשר נבדקו הציוצים בחלוקה לפי מכללות/אוניברסיטאות, נמצא כי האוניברסיטאות עוסקות בנושאים חוץ-ארגוניים פי שמונה מן המכללות, וכי המכללות עוסקות בנושאים חברתיים ויח"צניים פי שניים ויותר מן האוניברסיטאות.
"הממצאים האלו מדגישים הבדלים מהותיים בין האוניברסיטאות והמכללות באופן בו הם מנצלים את הרשת החברתית", אומר הרשקוביץ, "ולמען האמת משקפים את התחושות הרווחות בציבור: האוניברסיטאות, כמי שנמצאות בחזית המחקר, הן החוט המקשר לעולם המדע שנמצא אי-שם בחוץ, ואילו המכללות, שהן מוסדות לימוד קטנים בדרך כלל, מצטיינות בסגולות חברתיות חזקות".
עוד עולה מן המחקר, כי קיים מתאם גבוה ומובהק-סטטיסטית בין מידת הפעילות ברשת החברתית לבין מידת הרישוּת של החשבון (מבחינת מספר עוקבים/נעקבים בטוויטר, ומספר "מעריצים" בפייסבוק). "המשמעות של הדברים", מסביר הרשקוביץ, "היא בכך שהפעילות הנצפית קשורה לגודל הקהילה שנוצרת סביב החשבון. ככל שהחשבון פעיל יותר, הוא גם מקושר יותר, וזוהי בהחלט מגמה שמצביעה על רישוּת".
עם זאת, מהות השימוש נותרת שמרנית למדי. "כמעט ואין שימוש בפריטי תוכן מיוחדים שפייסבוק מאפשרת כמו תמונות, אירועים, קישורים וסרטוני וידאו", מפרטת פורקוש-ברוך, "ובטוויטר - כמעט ואין שימוש בתווים המיוחדים שמאפשרים רישות חזק, כמו #, @ וריטוויט".
לדברי החוקרים, זהו מחקר ראשון מסוגו הבוחן את השתלבותה של האקדמיה בעולם הרשתות החברתיות ברמה המערכתית. "עד כה", מציינת פורקוש-ברוך, "עסקו המחקרים בתחום בעיקר באופן בו יכולה הרשת החברתית לקדם למידה ולשפר הוראה, מנקודת המבט של הפרט (הלומד או המלמד). אותנו עניינה התמונה הגדולה: מה עושה המערכת על-מנת לשפר את הנִראות שלה ברשתות החברתיות, והאם היא משמרת את אותם דפוסי פעילות שהיו נהוגים באמצעי התקשורת האינטרנטיים הקודמים שהפכו כבר לדבר שבשגרה, כמו דף-בית או בלוג?". הרשקוביץ מסכם את הממצאים ואומר כי "אפשר לזהות ניצנים של פתיחות ושל שימוש חדשני ברשתות החברתיות, אך התמונה הגדולה היא בהחלט של שמרנות".
המחקר יוצג ביום ראשון הקרוב, 23 במאי 2010, במסגרת סמינר מחקר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב. המכון זיכה בעבר את שני החוקרים במלגת מחקר במהלך לימודי הדוקטורט.