חדווה גבר תבעה את מאפיית אנג'ל ואת ביטוח חקלאי בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה, לאחר שאכלה לחם שהכיל חתיכת פלסטיק ושברה כתר וסתימה. לדבריה, זמן קצר לפני האירוע נבדקה אצל רופא שיניים ונמצא שמצב שיניה תקין. "הנזק נגרם עקב הגוף הזר שהיה בלחם. מסרתי לנציג מאפיית אנג'ל חלק מהגוף הזר". את החלק השני הציגה גבר לבית המשפט.
הנתבעות טענו בכתב ההגנה שבמאפיית אנג'ל נהוגים תנאי סטריליזציה קפדניים במיוחד, ולא ייתכן שמקורו של הגוף הזר בלחם. "הלחם עובר תהליך של אפייה, ואילו היה הגוף הזר בלחם, הוא היה צריך להישרף או להתמזג עם תוכן הלחם". הנתבעות הוסיפו שנזקי שיניים שכיחים וטבעיים, ומתרחשים כתוצאה משחיקה ומהזנחה. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה.
בחקירתה הנגדית בבית המשפט שללה גבר כל אפשרות שמקורו של הגוף הזר בפריט מזון אחר. לדבריה, מרחה על פרוסת הלחם גבינה ולא ייתכן שהגוף הזר היה בגבינה. בפסק הדין קבעה השופטת מעין צור, כי עדותה של גבר מהימנה עליה. "אל מול גרסת התובעת, כי הגוף הזר היה בלחם, הסתפקה הנתבעת בהעלאת טענה כללית, כי היא נוקטת בתנאי סטריליזציה קפדניים ביותר, ולא הביאה כל עדים או ראיות המפרטים ומסבירים טענה זו. לכן אני קובעת, כי מקורו של הגוף הזר הינו בפרוסת הלחם שאכלה התובעת".
השופטת הדגישה שסעיף 2 לחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980, מחייב את הנתבעת לפצות את התובעת עבור הנזק הגופני שנגרם לה. "ממסמך החתום על-ידי רופא השיניים שמטפל בתובעת ומחשבונית שלו, שצורפו לכתב התביעה, עולה, כי עלות תיקון הנזקים שנגרמו לשיני התובעת הינה 10,000 שקל. בנוסף לסכום זה, אני פוסקת לתובעת סכום של 4,000 שקל עבור כאב וסבל. אשר על כן הנני מורה, כי הנתבעות ישלמו לתובעת סכום של 14,000 שקל. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל. כמו-כן ישלמו הנתבעות לתובעת הוצאות משפט בסכום של 500 שקל. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל".