השר להגנת הסביבה
גלעד ארדן מודה כי התקנות החדשות של משרדו לטיפול במפגעי רעש אינן כוללות חלק מן המפגעים. הוא נאלץ להודות בכך בדיון שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתקנות אותן ביקש להעביר, לאחר שיושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת
דוד אזולאי, מנה בפניו שורה של חורים בתקנות.
אזולאי מצא כי הן אינן מתייחסות כראוי לחגים ולמועדים, ופוסחות למשל על חג השבועות, ל"ג בעומר, ואף אינן נותנות ביטוי נכון ליום ירושלים, לתקיעת שופר בחודש אלול או להשכמת תופים רועשת בשעת לפנות-בוקר של חודש הרמדאן המוסלמי.
עוד מנה את סוגיית הפיצוצים במחצבות, צפירה המודיעה על כניסת שבת, מכונות חליבה ומכוניות עם כרוז (התרמות לנזקקים, התרמות דם, אלטזאכען, מערכות כריזה יישוביות להודעה על אסיפות ופעילויות קהילתיות בעיקר ביישובים כפריים, כרוז על לוויות בריכוזים חרדיים, טנקים של חב"ד, חברות גז המגיעות לישוב, רכב גלידה ["גולדי"] וכיו"ב).
"להחריג את המואזין" השר ארדן הודה כאמור בצדקתו של יו"ר הוועדה, אך טען כי חלק מן הנושאים שהוזכרו כבר נמצאים בספר-החוקים. כדוגמה הביא את האיסור על השמעת מואזין בקול רם או האיסור על השמעת צפירה בשבת, חוקים שאינם נאכפים, וציין כי הוא סבור שבאזורים בהם מתקנים אלו פועלים סביר להניח שהציבור שם רוצה בכך. הח"כ הדרוזי חאמד עמר אמר כי יבקש להחריג מן התקנות את נושא המואזינים.
ארדן אמר בדיון כי התקנות נועדו להסדיר את המצב במקומות בהם בדרך-כלל יש סכסוכי שכנים, כאשר ההטיה תהיה לטובת מבקש השקט. עיקר המתנגדים לתקנות היו הרשויות המקומיות, שמחו על האיסור להפעיל מפוחי-עלים.
לקראת הדיון בוועדה הוציא המשרד להגנת הסביבה תקנות מחודשות, שהשינוי העיקרי בהן, בהשוואה לנוסח המקורי הוא כי הפעלת כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה, באופן הנשמע בבית מגורים אחר, תיאסר רק בשעות המנוחה. התקנות עדיין דרושות ליבון וליטוש, ולכן לא אושרו. היו"ר אזולאי אמר לשר ארדן כי הוא יכול להיות סמוך ובטוח כי הוועדה תצביע עבור התקנות החיוביות לאחר שיוכנסו בהן השינויים הנדרשים.
