חלל שנתגלה ונחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כפעולה מקדימה להנחת קו צינור הגז הצפוני על-ידי חברת נתיבי הגז הטבעי ישראל, למרגלות תל קשיש (תל קסיס), לא חדל מלספק הפתעות קדומות.
במשך כשבועיים חפרו ארכיאולוגים מרשות העתיקות את תכולת החלל, והוציאו ממנו בשלמותם יותר מ-100 כלי פולחן שלמים וכלים אחרים מרשימים בני 3500 שנה. בכל פעם חשבו החופרים שהם מגיעים לתחתית, אלא ששוב ושוב, התגלתה שכבת ממצאים חדשה ומרתקת של כלים שלמים תחת זו שפורקה.
בין הממצאים שנמצאו: כלי פולחן ששימשו להבערת קטורת, פרצוף אישה מפוסל שהיה חלק מכוס פולחנית ששמשה להקדשת משקה לאל, גביעים וקערות בעלי גבי בסיס גבוה, וכלים שנועדו לאכילה ושתייה. כלים נוספים שנמצאו יובאו מיוון ובהם כלי קיבול לשמנים יקרים - עדות לקשרי סחר הקדומים עם יוון בתקופה בה הוטמן הממצא.
אל הבור הצר נהגו לרדת בעבר בעזרת שתי מדרגות רחבות חצובות. בבור נמצאו כלים שלמים מגובבים זה על גבי זה, וכלים אחרים נשברו על-ידי אלה שהונחו עליהם.
לדברי הארכיאולוגים עוזי עד וד"ר אדוין ואן-דן-ברינק, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מדובר בתגלית נדירה מכיוון שעד כה לא היה ידוע על המצאות בורות כאלה מלפני 3500 שנה. לדבריהם, נדיר גם למצוא עשרות רבות של כלים במצב השתמרות טוב כל כך.
"לרוב בחפירות נחשפים שברי כלים, ואילו כאן הכלים הוצאו מהמקום בשלמותם, כאשר כל ממצא הוצא מהמקום בזהירות רבה, צוייר ותועד, וחשף מאחוריו שלל כלים נוספים. הכלים ממוספרים, ומיקומם המדויק בערימה מתועד לצורך מחקר עתידי. לגברי הארכיאולוגים, ניכר כי בסידור הכלים בבור הושקעו מחשבה וזמן: כלים מסוגים שונים הוטמנו בנפרד זה מזה", אמרו.
לארכיאולוגים ד"ר ואן-דן-ברינק ועד, השערות שונות לגבי מטרת הבור. "בתקופה זו - לפי המקרא, בני ישראל עדיין היו במצריים או במדבר, ונראה שהכלים שימשו לפולחן פגאני, של אלילים. בתקופה זו, היה נהוג שלכל עיר היה מקדש משלה, שבו היה השתמשו בכלים מיוחדים לפולחן. בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית) פקדו חורבנות את האזור, ובכללן תל קשיש - שחרבה בשריפה עזה ותל יוקנעם הסמוך. לפיכך, אחת ההשערות היא שהטמנת הכלים נועדה לשמור עליהם מפני החורבן הקרב. אפשרות נוספת היא שמדובר בכלי פולחן ששימשו במקדש והוטמנו לאחר שיצאו משימוש: מאחר שהכלים היו שייכים לטקס פולחני הוקצה להם מקום הטמנה מיוחד, והם לא הושלכו לזבל בניגוד לכלים אחרים".
