המדינה מתחמקת ממימוש פסיקות בתי המשפט על-מנת לצמצם את הנזק הכלכלי העלול להגיע לכ-29 מיליארד שקל, כאשר בפועל עלו פסיקות אחדות יותר מ-14 מיליארד שקל. כך קובע נייר עמדה שפורסם היום (ב', 7.6.10) על-ידי מכון ירושלים לחקר שווקים.
נייר העמדה אומד את העלויות הכלכליות של פסיקות בג"צ בנושאים משקיים. "ההשלכות של פסיקות בתי המשפט הינן בעלות משמעות כלכלית כבדה למשק", מציין המכון.
בנייר העמדה מובאות מספר דוגמאות לפסיקות משמעותיות של בג"צ בעלות עצומה. כך לדוגמה, הסטת התנועה מכביש 443 לכביש 1, לאחר שבג"צ כפה על המערכת הביטחונית והממשלה לפתוח את הכביש לתנועה פלשתינית, עלולה לגרום לעיכובים בכביש 1 אשר יעלו כ-350 מיליון ש"ח בשנה, לפי חישובי המכון.
דוגמה נוספת היא ביטול ההפראה ומיקור החוץ של שירותי הכליאה בישראל. על-פי בדיקת המכון, ביטול המכרז לניהול של הכלא יעלה למשלמי המסים כ-9 מיליארד שקל לאורך השנים הבאות, ועלול לנגוס חלק ניכר מתקציב המשרד לביטחון פנים, בסכום כולל של עד כ-15% מכלל התקציב. בועז ארד ממכון ירושלים ציין בנייר העמדה כי "ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה במערב בה בית המשפט אסר כל מיקור חוץ והפרטה בנושא הכליאה".
שתי דוגמאות נוספות המובאות בנייר העמדה נוגעות לכביש 6, אשר הנזק מעיכובים משפטיים בסלילתו מגיע ליותר ממיליארד שקל, ועלויות מיגון יישובים, כאשר נקבע בפסיקת בג"צ כי למעשה משלמי המיסים הם אלו שיקצו כמעט חצי מיליארד שקל לתכנון מיגון בתי ספר באזור עוטף עזה.
כאמור, על-פי המכון, אומדן ההפסד הכלכלי הכולל למשק בפרויקטים שנסקרו על ידו מגיע לכ-14 מיליארד שקל.
בועז ארד ממכון ירושלים כותב בנוסף שגם במקרה של בית הסוהר, אשר אמור היה להיות בניהול פרטי, "העותרים קיבלו יותר מאשר הם ביקשו. לא ביקשו לחסל את הפרויקט. לביטול הפרויקט התווסף גם הנזק של הירידה באטרקטיביות של ישראל עבור משקיעים זרים, העלולים לחשוש מהשקעות במדינות בהן לא מתקיימת יציבות רגולטורית, ואם יבואו יגדילו את פרמיות הסיכון בעתיד".
