חוקרי הטכניון וחוקרים מאוניברסיטת "רייס" ביוסטון, טקסס, הצליחו לפתח שיטה חדשנית להפקת כמויות גדולות יחסית של שכבות פחמן בעובי אטום אחד, הנקראות "גרפין". הפיתוח עשוי להוביל לחומרים מורכבים ולמסכי מגע זולים יותר. כך מגלה כתב העת המדעי Nature Nanotechnology.
"כאשר שכבות "גרפין" מחוברות זו על גב זו, הן יוצרות גרפיט, שהיא ה'עופרת' בעפרונות כתיבה", מסביר פרופסור ישעיהו טלמון, ראש מכון ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון וחבר סגל בפקולטה להנדסה כימית. "הדבר ידוע כבר מאות בשנים, אולם רק בשנת 2004 הצליחו חוקרים לזהות שכבות גרפין בודדות. מאז עוסקים מדענים רבים בחקר גרפין, משום היותו חומר חזק במיוחד וגם בעל מוליכת גבוהה".
פרופסור מתאו פסקואלי מאוניברסיטת "רייס", השותף למחקר, אמר כי קיימות שיטות לייצור כמויות גדולות של גרפין עם זיהומים שונים וקיימות שיטות ליצור כמויות קטנות של גרפין טהור (ללא זיהומים). "השיטה שלנו מספקת חומר טהור במיוחד, ומשתמשת בשיטות בהן השתמשו בעבר כדי לייצר כמויות חומרים גדולות בתעשיה הכימית", הוא מוסיף. "צוות המחקר שלנו מצא שניתן למוסס גרפין בחומצה כלורוסולפונית, שהיא ממיס תעשייתי ידוע. הצלחנו להמיס עד שני מיליגרם של גרפין בליטר חומצה, ריכוזים גדולים פי עשרה ממה שניתן לקבל בשיטות המקובלות".
קבוצת המחקר ניצלה שיטות חדשניות של מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורה נמוכה ושיטות מחקר שפיתחו קודם לכן, לדימות ננו-צינוריות של פחמן בתוך חומצה, כך לדברי פרופסור יכין כהן, דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון וחבר בצוות המחקר. "זהו הישג ניכר בהתחשב באופי החומצה החזקה והקשיים בהכנת הדגמים למיקרוסקופ האלקטרונים והדימות עצמו".
תוך שימוש בתמיסות המרוכזות בחומצה, הצליח הצוות להכין פילמים דקים ושקופים, מוליכי חשמל. פילמים כאלה יוכלו לשמש להכנת מסכי מגע זולים יותר מאלה המשמשים כיום בטלפונים סלולריים, למשל. כמו-כן הצליחו החוקרים להכין גבישים נוזליים של גרפין בחומצה. "אם ניתן להכין גבישים נוזליים, יש אפשרות לטוות מהם סיבים", אומר חוקר נוסף בצוות, פרופסור ג'יימס טור מאוניברסיטת "רייס".
אם השיטה תוכח כיעילה להכנת כמויות גדולות של סיבים, הדבר יוריד את מחירם של חומרים מרוכבים בעלי חוזק גדול המשמש בתעשיית התעופה והחלל, תעשיית הרכב ובבנייה.