משרד החינוך מפעיל בבתי ספר תוכנית מערכתית לקידום אקלים בטוח וצמצום אלימות, המבוססת על נתוני מיצ"ב ו/או אח"מ (שאלוני אקלים חינוכי מיטבי ממוחשבים). התוכנית החלה ב-500 בתי ספר והורחבה ל-1,300 בתי ספר עם כניסתו של שר החינוך
גדעון סער לתפקידו.
התוכנית מותאמת לכל בית ספר בהתאם לתוצאות השאלונים הראשוניים ומלווה בהדרכה של מדריך משפ"י המתמחה בבניית תוכניות התערבות לקידום אקלים בטוח וצמצום אלימות.
לקראת סוף שנה"ל הנוכחית הועברו שאלונים חוזרים ל-279 בתי ספר שהפעילו את התוכנית המערכתית של משרד החינוך. השאלונים הועברו לראשונה בבתי ספר בהם לא הופעלה התוכנית והועברו בשנית לאחר שנתיים בהן הופעלה תוכנית נקודתית למניעת אלימות בבתי הספר. הדוחות המשווים בדקו כאמור את השינוי ברמת האלימות, בין המדידה שלפני הפעלת התוכנית לבין המדידה השנייה (לאחר שנתיים בהם הופעלה התוכנית) ומצאו ירידה ממוצעת של 18% בכל מדדי האלימות (אלימות פיזית - מכות, דחיפות, שימוש בנשק, אלימות מילולית, גניבה וסחיטה ועוד) בבתי ספר אלה.
בעקבות השינוי, החל המשרד לבדוק מה היו הגורמים המשמעותיים שהובילו את בתי הספר להצלחה זו ולשם כך נשכרו שירותיו של ד"ר רוזינר לביצוע מחקר איכותני (ד"ר רוזינר איננו עובד המשרד ונחשב למומחה בתחום המחקר). המחקר נועד לבחון את התהליכים הארגוניים-חינוכיים המתרחשים בעת ההתערבות, וזאת במגמה להעריך את האפקטיביות והדרכים האפשריות לשיפור התהליך. המחקר נערך ב-13 בתי"ס (בכל שכבות הגיל), המהווים מדגם מייצג של בתי ספר. יצוין כי בתי הספר שנבחרו הפעילו תוכנית התערבות והעבירו את שאלון אח"מ לפחות פעמיים. המחקר התבסס על ראיונות עם 69 מנהלים, יועצות, מורות ותלמידי בתיה"ס ועל בחינת מסמכים רלוונטיים. הממצאים מאפשרים לתאר את תרבות בתי הספר שבחרו להפעיל את התוכנית המערכתית, לאפיין את בתי הספר שהצליחו להפחית אלימות ולשפר את האקלים וכן להבין את התהליך המאפשר את השינוי.
תוצאות המחקר האיכותני העלו כי קיימים גורמים משותפים לכל בתי הספר שהפעילו את התוכנית וכי יש גורמים נוספים המאפיינים את בתי הספר שהצליחו להוריד את רמת האלימות באופן מיוחד.
להלן הגורמים המאפיינים בתי ספר שהצליחו במיוחד כפי שעלו מתום המחקר:
- מעורבות המנהל/ת. בכל בתי הספר שנדגמו במחקר המנהלים הם דמויות חזקות ודומיננטיות ומעורבות בתהליך. יתירה מכך, בבתי ספר בהם השינוי היה רב יותר המנהלות היו מעורבות יותר באופן אישי בתהליך התכנון ויישום השינוי.
- דיאלוג מורה תלמיד וקידום שייכות: בתי"ס שעבדו לחיזוק קשר הדיאלוג בין מורה לתלמיד ופעלו לקידום תחושת השייכות של התלמידים במינונים גבוהים, בנוסף להצבת גבולות הצליחו ליצור שינוי גדול יותר.
- מעורבות תלמידים והפעלתם: בבתי"ס בהם היה שינוי גדול יותר, תלמידים דיווחו על רמת מעורבות גבוהה בפעילויות בית ספריות. פעילות תלמידים בתחומים שונים יוצרת תחושת משמעות, אתגר ומטרה, דבר שמפחית שימוש באלימות.
- מעורבות הורים: בתיה"ס שדיווחו על שינוי גדול יותר ברמת האלימות מאופיינים על-ידי מעורבות ושותפות הורים בתחומי העשייה השונים בביה"ס.
יצוין כי הממצאים המצביעים על הגברת הקשר הבין אישי בין מבוגר משמעותי בתוך בית הספר לבין התלמידים, שיתוף הורים בחיי הלמידה של התלמידים בבית הספר ויצירת תחומי פעילות מאתגרים ומשמעותיים עבור התלמידים, עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים בעולם הקשורים עם ירידה ברמת האלימות.
שר החינוך, גדעון סער: "המאבק באלימות והפעלת תוכניות התערבות חינוכיות צריכים להיות באופן קבוע על סדר היום של מערכת החינוך. האלימות שפשטה על החברה - בבתי הספר, במגרשי הספורט, ברחובות ובמקומות הבילוי, מחייבת התמודדות וטיפול ממוקד ומשמעותי של כל הגורמים הרלוונטיים. מערכת החינוך מתמודדת עם אתגר לא פשוט וגם על ההורים והקהילה להעניק תמיכה וגיבוי ולהיות שותפים להובלת תהליך השינוי. הורי התלמידים צריכים לסייע ולהירתם להעצמת סמכות הצוות החינוכי - המורים והמנהלים. הנתונים המוצגים היום ונתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על הכיוון הנכון והחיובי שמערכת החינוך לעברו".
