בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (7.6.10) את ערעורו של גבר שביקש לעשות שימוש בביציות מופרות של בת זוגו לשעבר. זאת לאחר שבית משפט השלום דחה את בקשתו על הסף בהסבירו כי מאחר שהתקופה הסטטוטורית לשמירת הביציות המוקפאות, העומדת על שבע שנים מיום ההפריה, חלפה קודם להגשת התובענה, ומכיוון שבת הזוג לא הגישה בקשה להארכת תקופת ההקפאה משתמע כי אינה מעוניינת לעשות בהן שימוש.
"ממילא, לא ניתן לכפות עליה להפוך לאם בניגוד לרצונה שכן הדבר מנוגד לתקנת הציבור ולזכותה על גופה", קבע בית המשפט.
בערעורו, טען האב הפוטנציאלי כי יש להסתמך על תקדים נחמני, שבו נקבע כי בנסיבות מסוימות הזכות להורות גוברת על הזכות לאי-הורות, ולבית המשפט הסמכות להורות על המשך תהליכי ההפריה או על עשיית שימוש בביציות המופרות אף בהיעדר הסכמתה של האם הביולוגית.
בית המשפט קבע כי מדובר במקרה שכלל אינו דומה לתקדים נחמני. "לא זאת שעניינו איננו דומה לעניין נחמני עליו הוא מסתמך, אלא שמאז נכנס לתקפו חוק הפונדקאות ענייני הפונדקאות נבחנים על-פי הוראותיו", קבעה השופטת
חנה בן-עמי.
"העדרה של נורמה מפורשת החלה על העניין, הובילה את שופטי ההרכב לבחון את המקרה על בסיס נורמות משפטיות מתחומי משפט אחרים, כגון המשפט הפרטי, או המשפט החוקתי. שופטים אחרים, שסברו כי אין כל נורמה משפטית שניתן להחילה על דרך ההיקש, ניסו להלך בשביליו של הצדק. ואולם, משעה שנחקק חוק הפונדקאות, שאמר דברו מפורשות, ומשהמערער מבקש להיתלות בחוק זה כדי להביא ילד לעולם, בחינת המקרה אינה יכולה להיעשות על סמך השיקולים השונים שנשקלו בפרשת נחמני, או שיח הזכויות המתנגשות, אלא בדלת אמותיו של החוק".
עוד ציינה השופטת, כי הפרשנות של החוק שעל פיה בניגוד למצב שבו שהאב הביולוגי יוכל למנוע מאשתו לשעבר להשתמש בביציות שהופרו מזרעו, במצב ההפוך, בו הגבר מבקש לעשות שימוש בביציות, לכאורה קולה של האם הביולוגית לא יישמע ואף לא יהיה נתון רלוונטי - חוטאת לצדק ולעיקרון השוויון בין המינים. "היא אינה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק ועם כוונת המחוקק", כתבה.
