ארגון 'אדם טבע ודין' הודיע בעקבות החלטת הממשלה על אישור מתקן ההתפלה בשורק כי ישקלו עתירה נגד ההחלטה. זאת משום שלמרות שמתקן ההתפלה המתוכנן יספק כ-16% מכלל מי השתייה לתושבי מדינת ישראל, לא נבדקו ההשלכות הבריאותיות של שתיית מי ים מותפלים באופן קבוע ומתמשך על-ידי הציבור.
"לצערנו, הממשלה לא בחנה כראוי את מכלול ההיבטים הסביבתיים, הבריאותיים והמשפטיים הנוגעים להקמת מתקן ההתפלה בשורק ולכן, נאלץ לבחון את צעדינו המשפטיים בנושא", אמרה עו"ד נעמה אלעד מן הארגון.
לדבריה, בניגוד למוצג על-ידי הממשלה, ההתפלה אינו פתרון קסם והיא טומנת בחובה עלויות סביבתיות וכלכליות שיוטלו על הציבור. "לכן, מן הראוי היה לבחון צעדים סביבתיים וזולים יותר דוגמת שיקום מקורות מים מזוהמים, חסכון ארוך טווח ושימוש חוזר בקולחין".
לדברי מדענית המים של 'אדם טבע ודין', שרית כספי-אורון, המינרל החיוני מגנזיום אינו מוסף למים המותפלים והדבר עלול להוות סיכון לבריאות הציבור. לדבריה, חוסר תזונה בנוגע למגנזיום עלול להוביל לעליה במקרי מחלות לב וכלי דם, ולהשפיע לרעה על לחץ הדם, לגרום לסוכרת ולתסמונת מטבולית.
כמו-כן, מצב הדברים, בו תאושר הקמת המתקן ללא שנבדקה השפעתו הבריאותית על האוכלוסיה, מנוגדת להמלצות ארגון הבריאות העולמי משנת 2009, לפיהן מוטלת החובה על מדינות אשר עוברות לספק מי שתייה ממים מותפלים, להבטיח שמעבר זה לא יוביל להפחתה משמעותית של צריכת מינרלים חיוניים לגוף האדם ממים אלו, אשר עד עתה נצרכו באופן שגרתי על-ידי תושבי המדינה.
'אדם טבע ודין' ציינה בפנייתה לשרים כי בתוכנית לאישור מתקן ההתפלה נפלו פגמים מהותיים ובהם מיקומו המתוכנן של הפרויקט על שטח פתוח בעל ערכיות גבוהה, בניגוד לעקרונות התכנון המחייבים במדינת ישראל וכן, היקפו המתוכנן של מתקן ההתפלה בסדר גודל של 300 מלמ"ק בשנה, בניגוד להמלצת ועדת החקירה הממלכתית בנוגע למשק המים, בדבר הריסון שיש לנקוט בכל הנוגע להקמתם של מתקני התפלה, בשל פגיעתם הסביבתית.
