נשים שילדו מספר ילדים עלולות להיות בסיכון להצטברות מהירה יותר של פלאק בעורקי הצוואר בהשוואה לנשים ללא ילדים. אלו ממצאי מחקר חדש. משמעות הממצאים, ציינו החוקרים, כולל השאלה אם ניתן לפרש אותם לסיכון גדול יותר בטווח הארוך לשבץ - עדיין לא ברורה.
למרות זאת, מספר מחקרים שנעשו בעבר גילו כי ככל שמספר הילדים שיש לאישה גדול יותר, כך גבוה יותר הסיכון שלה למחלת לב או לשבץ בשלב מאוחר יותר בחיים. וניתן להסביר את הקשר רק בצורה חלקית על-ידי גורמים כמו עלייה במשקל והרגלים בסגנון החיים.
ממצאי המחקר הנוכחי, שפורסמו בעיתון Stroke, מרמזים על כך שיש משהו בהריון עצמו התורם להתקדמות התעבות עורקי הצוואר - IMT. עלייה ב-IMT לאורך זמן משמשת כסמן להצטברות פלאק בעורקים.
החוקרים - מהמוסד 'בייקר IDI לב וסוכרת' שבמלבורן, אוסטרליה, סבורים כי חלק משינויים ביולוגיים רבים המלווים את ההריון מעורבים בתהליך. לדוגמה, רמות הכולסטרול בדם עולות במהלך ההריון, כמו גם העמידות להורמון אינסולין - שלא בהריון, הוא סמן לסוכרת מסוג 2. ההריון משנה גם את רמות הורמוני המין, כולל האסטרוגן והטסטוסטרון, ויוצר מצב של דלקתיות בגוף. חלק מכל השינויים הללו תורם אולי לעלייה ב-IMT.
החוקרים הדגישו את הצורך במחקרים נוספים לפני שהיסטוריה של הריון תיחשב כגורם סיכון לשבץ או למחלות לב. לדברי החוקרים, כל הנשים צריכות להתרכז בשמירה על סגנון חיים בריא - תזונה מאוזנת, התעמלות על בסיס קבוע, הימנעות מעישון, ושליטה בכל גורמי הסיכון הידועים למחלות לב ולשבץ. חלק מאלו כוללים לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות, השמנה וסוכרת.
לא רק "הזדקנות נורמלית" לצורך המחקר, החוקרים השתמשו בנתונים מפרויקט מתמשך שהחל לעקוב אחר קבוצת ילדים ובני נוער פינים בשנת 1980. מטרת המחקר הייתה לזהות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם הנוצרים בשלב מוקדם בחיים.
צוות החוקרים התמקד ב-1,800 משתתפים שעברו סריקות אולטראסאונד של עורקי הצוואר בשנים 2001 ו-2007 כשהמשתתפים היו במעקב למעשה משנות ה-20 לחייהם ועד לשנות ה-40. הם חיפשו אחר קשר בין מספר הילדים שהיו לנשים במרווח של שש שנים בין האולטראסאונד להתקדמות IMT.
בסך-הכל, הם גילו כי ה-IMT הממוצע עלה הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים לאורך תקופת המחקר - ב-7 מיקרומטרים בממוצע לשנה אצל הנשים וב-9 מיקרומטרים בממוצע בגברים.
באופן דומה, כל ילד שאישה ילדה במהלך שש השנים הביא איתו התקדמות ב-IMT ב-7.5 מיקרומטרים. כלומר, העלייה ב-IMT הקשורה ללידות היא מעבר למה שנראה בשנה של "הזדקנות נורמלית".
מספר הילדים שאישה ילדה נמצא קשור לשינויים מסוימים בגורמי הסיכון הקרדיווסקולרים הידועים לאורך תקופת המחקר. נשים שילדו שני ילדים או יותר נטו להעלות שומן בטני יותר מנשים אחרות וכקבוצה נראתה אצלן ירידה ברמות הכולסטרול "הטוב"- HDL.
יחד עם זאת, לא ניתן להסביר בעזרת שינויים אלו את הקשר בין הריון להתקדמות IMT, ויידרשו מחקרים נוספים כדי לגלות את המנגנונים שעומדים מאחורי הקשר. ברגע שיזוהה המנגנון דרכו הריון יכול להשפיע על בריאות כלי הדם, יהיה צורך כמובן לחפש אחר אסטרטגיות מניעתיות שיתאימו לשימוש במהלך ההריון ויורידו את הסיכון.
