לצורך המחקר, צוות החוקרים התייחס לילדים עם רמות ויטמין D של 30 מ"ג/מ"ל או פחות כ"רמות לא מספיקות". החוקרים ביססו את הממצאים על 1,024 ילדים עם אסתמה קלה עד מתונה שהיו חלק מניסוי רפואי שבדק שתי תרופות לאתסמה - בודסוניד (budesonide) ונדוכרומיל (nedocromil). בעזרת בדיקות דם שנלקחו בתחילת המחקר, צוות החוקרים גילה כי 35% מהילדים סבלו ממחסור בוויטמין D ול-65% מהם היו רמות מספיקות שלו.
בסך-הכל, החוקרים לא גילו ראיות לכך שרמות מספיקות של ויטמין D הגנו על הילדים מתסמיני אסתמה מתונים. למעשה, ילדים עם רמות נמוכות של הוויטמין דיווחו על פחות תסמינים מתונים. בכל אופן, ילדים אלו היו בסיכון גבוה יותר להתקפי אסתמה חמורים.
למרות שהממצאים מצביעים על קשר בין ויטמין D להחמרת האסתמה, הם אינם מוכיחים כי ויטמין D אחראי לכך או ששימוש בוויטמין ימנע התקפי אסתמה.
ויטמין D ידוע בעיקר בשל תפקידו בהתפתחות העצם ובשמירה על העצמות, אך הוא דרוש גם לתפקוד נורמלי של מערכת החיסון, השרירים והעצבים. מספר מחקרים גילו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לסוכרת מסוג 1 בילדים, ובבוגרים למחלות לב ולסוגי סרטן מסוימים.
השפעתו של ויטמין D על המערכת החיסונית, הכוללת את התגובה הדלקתית לזיהומים, יכולה אולי להסביר מדוע רמות גבוהות שלו נמצאו קשורות לסיכון נמוך יותר להתקפי אסתמה חמורים.
לדבריהם, ייתכן גם שוויטמין D מגביר את ההשפעות של הורמונים סטרואידים אנטי-דלקתיים - הן המקור הטבעי של הגוף והן קורטיקוסטרואידים סינטטים משמשים לטיפול באסתמה.
במחקר הנוכחי, הקשר המועיל בין ויטמין D להתקפי אסתמה נראה בעיקר בקרב ילדים שהשתמשו בבודסוניד - קורטיקוסטרואיד.
האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה שתינוקות, ילדים ובני-נוער יקבלו 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D בכל יום. חלב, דגני בוקר ומיץ תפוזים מועשרים בוויטמין הם מקורות המזון העיקריים. ישנם גם מספר סוגי דגים שומניים המכילים כמויות גדולות של ויטמין D. מומחים ממליצים על תוספות ויטמין D לילדים שאינם מקבלים כמות מספקת של הוויטמין מהמזון.
ויטמין D נוצר באופן טבעי בעור כשהוא נחשף לשמש, אך חורפים ארוכים והימנעות מהחשיפה לשמש בקיץ גורמים לכך שילדים רבים לא מקבלים כמות רבה מהוויטמין בדרך זו. בנוסף, ויטמין D מלאכותי פחות יעיל לאנשים עם עור כהה.
ילדים הסובלים מעודף משקל ואנשים בוגרים גם כן נמצאים בסיכון גבוה יותר למחסור משום שוויטמין D מאוחסן בשומן הגוף. ככל שכמות רבה יותר של ויטמין D נמצאת ברקמות השומן, כך קיימת רמה נמוכה יותר של ויטמין פעיל בדם.
