המדינה טוענת כי אין כל עילה המצדיקה התערבות של בית המשפט העליון במינוי ועדת טירקל לבחינת אירועי ההשתלטות הישראלית על המשט הטורקי לעזה.
"לטעמם של המשיבים, הבחירה לגבי עצם קיום הבדיקה, נושאי הבדיקה ואמצעי הבדיקה השונים הם במסגרת שיקול הדעת הרחב שיש לממשלה. ואולם התמקדותה של העתירה רק בוועדת טירקל והתעלמותה משאר מנגנוני הבדיקה עליהם הוחלט, יוצרת הטייה של תמונת המציאות כהווייתה ואינה מספקת פרספקטיבה הולמת", נכתב בתשובה שהגישה פרקליטות המדינה לעתירה שהגישו
אורי אבנרי, אדם קלר ותנועת גוש שלום.
עוד צויין בתשובה תקדים של פסיקת בית המשפט בנוגע לוועדת בדיקה שהקימה הממשלה בעקבות כשלון חיסול
חאלד משעל שבו בית המשפט קבע שמדובר היה בהחלטה שהתקבלה מתוקף סמכותה של הממשלה ושאין להתערב בהחלטה זו.
בתשובה נטען כי הסגר הימי שהוטל על רצועת עזה והפעולות לאכיפת הסגר ובכללן ההשתלטות על המשט הטורקי ב-31 במאי 2010 נעשו כדין ובהתאמה מלאה לכללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, בעקבות מותם של תשעה אזרחים זרים על סיפון המרמרה ובעקבות ההדים במישור הבינלאומי החליטה הממשלה להקים ועדה ציבורית בלתי תלויה בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימ.)
יעקב טירקל ובהשתתפות מומחה למשפט בינלאומי ומומחה צבאי - כולם בלתי תלויים.
כמו-כן ציינה המדינה כי בשל הדגש על יחסי החוץ של המדינה נקבע כי בנסיבות המיוחדות של העניין תלווה הוועדה על-ידי שני משקיפים בינלאומיים.
