מבקר המדינה, השופט (בדימ.)
מיכה לינדנשטראוס, קובע (יום ב', 28.6.10) בדוח המיוחד שלו הנוגע להאזנות הסתר בחקירת השר לשעבר
חיים רמון כי בחקירה נפלו ליקויים משמעותיים מכיוון שכל המעורבים בה פעלו בניגוד לכללים המחייבים.
לדברי המבקר, אין איש החולק על כך שהממונים על החקירה - פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד, התובעת בתיק, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, החוקרים - ראש יאח"ה דאז, תנ"צ בדימוס
מירי גולן וסנ"צ ערן קמין - לא וידאו כי תוצרי האזנות הסתר יתומללו או יתוקצרו ויועברו לעיון הפרקליטוּת, והפרקליטוֹת לא עיינו בכל חומר החקירה לרבות החומר המודיעיני לפני הגשת כתב האישום ולפני תחילת המשפט.
"תקלות אלה מצביעות על כשלים אישיים של ארבעת המעורבים העולים כדי רשלנות ממשית אף כי הדברים נעשו בלא זדון, ויש לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפיהם", קבע בדוח.
לדבריו, על היועץ המשפטי לממשלה לבחון את עמדתו בָּעניין בשים לב למכלול הגורמים הרלוונטיים ולסעיפי החוק הנוגעים בדבר, לרבות הטענות שהועלו בפנינו בדבר היבטים הקשורים בתקופת ההתיישנות הקבועה בדיני המשמעת. עוד ציין כי ההתיישנות אינה מוחקת את עבירת המשמעת אלא רק מונעת העמדה לדין בגינה.
לינדנשטראוס ציין עוד כי חשוב כי המסקנות שיוסקו ממקרה פרטי זה יילמדו ויהוו אבן בוחן למקרים אחרים, וזאת בלי שייפגעו יכולותיה של מערכת אכיפת החוק להיאבק בעברות חמורות ובפשיעה המאורגנת.
לינדנשטראוס ציין בדוח כי במקרים רבים דוגמת חקירת חיים רמון הבעיה אינה בעצם האזנות הסתר ובדרך ביצוען אלא בהעברת תוצרי ההאזנה מהמשטרה לפרקליטות ומן הפרקליטות לסנגוריה.
"סוגיות אלו מוסדרות בנוהלי עבודה ברורים, אולם בחלק מן המקרים הם אינם מיושמים, בין השאר בשל קשיים תפעוליים שהנוהל אינו נותן להם ביטוי. כאשר בידי המשטרה נצבר מידע רב - למשל: הוקלטו בהאזנת סתר אלפי שיחות - מתקשה הפרקליטות לעבד את המידע, והדבר עלול להשפיע על יכולתה לבחון את חומרי החקירה והמודיעין כראוי. העומס הכבד שמוטל על הפרקליטות והצפיפות במשרדיה מקשה עליה לאחסן באורח מאובטח חומר רגיש, גורמים לאי-העברת מידע מודיעיני מן המשטרה יחד עם תיק החקירה, בין השאר, בשל החשש כי חומר זה יועבר בטעות למי שאינם מורשים לראותו", קבע בדוח.
לדבריו, על היועץ המשפטי לממשלה ועל מפכ"ל המשטרה לתת את דעתם לקשיים אלו ולבחון אם הנהלים הקיימים פותרים את כל הבעיות שהמשטרה והפרקליטות נתקלות בהן בעבודתן השוטפת.
"יש לבחון אם הנהלים ישימים בכל המקרים, ואם יש מקום לקבוע נהלים למקרים מיוחדים. על המשטרה ועל הפרקליטות לבחון במשותף את יחסי הגומלין ביניהן ולהשתמש בפורומים המשותפים שלהן לליבון ולפתרון מהיר של קשיים אובייקטיביים המתגלים בקשר ביניהם. סוגיה זו חשובה לא רק לעצם עבודתן, אלא גם לשמירה על זכויות החשודים והנאשמים ולמניעת עינוי דין. על המשטרה ועל הפרקליטות לבחון כיצד ניתן להבטיח תיעוד מלא ונכון של המידע והמסמכים שעליהם מבוססות הבקשות, בשים לב, כמובן, לעובדה שמדובר בהליך במעמד צד אחד מזה ולשיקולים הנוגעים למניעת חשיפת מקורות", כתב.
לינדנשטראוס הוסיף כי השינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולם, המעבר לתקשורת מחשבים ולטלפונים ניידים והתחכום הגובר של ארגוני הפשיעה מחייבים את כל מערכות אכיפת החוק להיערך הן מהבחינה הנורמטיבית והן מהבחינה טכנולוגית כדי לאפשר למשטרה לקיים האזנות סתר במקרים הראויים לשם מאבק בפשיעה, בעיקר הפשיעה החמורה.
