בעקבות העתירה לבית המשפט העליון של תושבי שכונת עג'מי ביפו, "האגודה לזכויות האזרח", עמותת "במקום-מתכננים למען זכויות תכנון" ו"שומרי משפט - רבנים לזכויות אדם", לביטול זכייתה של חברת "באמונה" במכרז בנייה של מינהל מקרקעי ישראל, בשל טענותיה למדיניות שיווק המפלה מצידה, הודיעה (יום ד', 30.6.10) הפרקליטות בתשובתה לבית המשפט כי במכרזים להקצאת יחידות דיור בבנייה רוויה, או במכרזים לבניית 20 יחידות דיור ומעלה בבנייה נמוכה, תוכנס בחוברת המכרז תניה המחייבת להימנע מלנקוט באמצעים מפלים, ולא - עשוי חוזהו של היזם עם המינהל להיות מבוטל.
הפרקליטות כתבה כי "למען הסר ספק, היזם מתחייב להימנע מלנקוט אפליה פסולה בעת שיווק יחידות הדיור, והוא מצהיר בזאת, כי הוא יודע, שאם יפר התחייבות זו, המינהל יוכל לבטל זכייתו במינהל ולבטל את החוזה שייחתם עמו בעקבות הזכייה, ולא יהיו לו כל טענות ו/או דרישות ו/או תביעות כלפי המינהל במקרה כזה".
משמעות הדבר, כי תינתן הגנה חזקה יותר למיעוטים ולקבוצות מוחלשות מפני אפליה וגזענות בקבלה למתחמי מגורים.
עם זאת, הודיעה הפרקליטות כי אין בכוונתה לפסול את זכיית "באמונה" מאחר שלעמדתה מדובר בקבוצה המבקשת להגן על אורח-החיים הדתי, ולכן אין למנוע ממנה להדיר את מי שאינו חלק מהקבוצה. הנושא השנוי במחלוקת יהיה במרכז הדיון שייערך בבית המשפט העליון ב-21 ביולי.
"ביהמ"ש קבע לגיטימיות לבידול רק אצל בדואים וחרדים" עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, המייצג את העותרים, מסר בתגובה: "המדינה אינה צריכה לתת יד לאפליה ולהדרה, שמפוררות את החברה מבפנים. עד היום הכיר בית המשפט בלגיטימיות של הקצאת קרקע לחברי קבוצות תרבותיות רק בשני מקרים חריגים - בדואים וחרדים, שהן קהילות מיעוט שההסתגרות היא הדרך היחידה לשמר את אורח החיים התרבותי. אין מקום להחיל את החריג הזה על קבוצות שונות מהרוב הדומיננטי, חילונים או דתיים, אשר אינן סובלות מהפלייה בדיור ואינן זקוקות נבדלים להקצאה מיוחדת של קרקע כדי לשמור על אורח החיים. הניסיון מראה שפעמים רבות טענות כאלו הן כסות לאפליה פסולה ולרצון לסנן אנשים מקבוצות מוחלשות".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר עוד כי בעלי "באמונה", ישראל זעירא, הצהיר מספר פעמים בריש גלי כי לא יקבל ערבים. באחד מהראיונות שנתן חשף, כי קיבל למתחם גם יהודים שאינם דתיים, שיתחייבו למספר תנאים כמו לא לחנות בשבת בחניית הבניין, אך לא יקבל ערבי שיתחייב לאותם תנאים. "עמדה זו מהווה גזענות ולא הגנה על אורח חיים", מסרו העותרים.
עם הגשת העתירה לבית המשפט העליון, מסר דובר "באמונה" כי "חבל שבאופן מכוער מנסים לבטל זכייה חוקית ומוסרית למהדרין על-ידי מניפולציות משפטיות. כפי שקבע בית המשפט, ההתנהלות של העותרים לוקה בחוסר תום לב, מה גם שמדובר בקרקע שבעבר שכן בה בית כנסת. חברת באמונה ממשיכה לקדם את התוכניות בעיריית תל אביב וכבר רשמה חוזה חכירה על שמה במנהל מקרקעי ישראל. בכוונת החברה לאתר קרקעות זולות נוספות על-מנת לבנות מתחמי דיור לציבור הדתי ברחבי הארץ ולחזק את מגמת ההתנחלות בלבבות של הגרעינים התורניים".