קדימה עתרה לבג"צ נגד התקציב הדו-שנתי

בעקבות קבלתו בשבוע שעבר של התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, המאפשר הגשת תקציב דו-שנתי בהוראת שעה, הגישו (יום ד', 30.6.10) סיעת קדימה ושר האוצר לשעבר מטעמה, ח"כ רוני בר-און, עתירה לבג"צ נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר הכנסת, המבקשת, בשל שורת טעמים חוקתיים ומשפטיים, להורות על ביטול הוראת השעה ולראות בתיקון לחוק חסר-תוקף. מדובר בצעד חריג ולא שגרתי, אותו נימקו בסיעת קדימה כמתבקש "נוכח ניסיונה הבוטה של ממשלת נתניהו לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ובעקרונות היסוד של השיטה הפרלמנטרית". בעתירה מבקשים העותרים משופטי בג"צ לקבוע דיון דחוף בעניינה, בטרם השלמת הכנתו של התקציב ובטרם הבאתו לאישור הכנסת. שר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בר-און, אמר בתגובה כי "מדובר בעתירה שנועדה להציל את הדמוקרטיה הישראלית מידי ממשלת ישראל. הממשלה מבקשת לעשות קיצורי דרך פוליטיים - תקציב ל-5 שנים באמצעות שני דיוני תקציב בלבד".

"המדינה היחידה הנוספת בעולם עם תקציב דו-שנתי: בחריין"

בין השאר, נטען בעתירה כי "מדובר במקרה חסר-תקדים בהיסטוריה של הדמוקרטיה במדינת ישראל, כאשר ממשלה מכהנת מבקשת לרתום את חוקי היסוד, חוקת המדינה, לטובת האינטרסים הפוליטיים הצרים שלה - לשיקוליה ההישרדותיים והקואליציוניים". עוד נטען, כי "התיקון לחוק לא נועד אלא להפר את האיזון העדין שבין הממשלה לכנסת ולחזק את הממשלה על-חשבון הכנסת. וזאת, למרות קביעתו של סגן נשיא בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין כי 'חוקי תקציב רגילים נועדו לחיות שנה אחת בלבד'". בקדימה טוענים עוד כי התיקון לחוק מקטין את כוחה של הכנסת גם במובן זה שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בכלי רב-העוצמה, אלא אחת לשנתיים בלבד, שאומר כי די לאופוזיציה לגייס, לכל היותר, 60 חברי כנסת בלבד כדי לגרום לפיזור הכנסת ולהוביל לבחירות חדשות. "זהו הכלי הפרלמנטרי העוצמתי ביותר הנתון בידי האופוזיציה ושמיטתו מידיה משמעותה פגיעה עצומה במערך האיזונים בין הרשויות ובמרקם החיים הדמוקרטי במדינת ישראל", מסרו בקדימה. לדבריהם, מדובר במעשה חקיקה בלתי-סביר גם במובן זה שלא ניתן לחזות לשלוש שנים מראש, כפי שמתיימר לעשות התקציב הדו-שנתי, את כלל ההוצאות וההכנסות של הממשלה. "במיוחד אמורים הדברים במציאות כלכלית כלל-עולמית שבירה ומתנדנדת, בשעה שמדינות וגושי כלכלה שלמים נתונים בעידן של אי-ודאות מוחלטת. בנוסף על כך, ישראל היא מדינה רבת-זעזועים, שכל אירוע ביטחוני עלול להוביל לשינוי דרמטי וקיצוני במדיניות התקציבית שלה. המדינה הנוספת היחידה בעולם כולו המנהיגה תקציב דו-שנתי, היא בחריין". העתירה תוקפת את חוק התקציב הדו-שנתי גם במובן החוקתי. על-פיה, הוא אינו חוקתי משום שהליכי חקיקתו בוצעו במתכונת של הוראת שעה, המתיימרת לשנות את חוק יסוד משק המדינה. "חוק יסוד ניתן לשינוי רק באמצעות חוק יסוד אחר. הוראת שעה (גם אם לכותרתה צורף הכינוי 'חוק יסוד', כבענייננו) אינה יכולה להיות חוק יסוד במובנו החוקתי", טענו העותרים. "על-פי פסיקת בית המשפט העליון, חוקי היסוד הם חוקים שנועדו להוות פרקים מחוקתה העתידית של מדינת ישראל. חוקי היסוד הם חוקים נצחיים המשקפים עקרונות יסוד הנכונים בכל עת ובכל שעה. לעומת זאת, הוראת שעה, מעצם טבעה, היא הוראה זמנית התחומה בזמן. הוראת שעה כזו, על פניו, אינה יכולה לשמש חוק יסוד ולכן גם לא ניתן לשנות באמצעותה חוק יסוד".