בפברואר השנה
ביטל בג"צ את סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את האפשרות לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, שלא בנוכחות העצור. היום, כחמישה חודשים אחרי הפסיקה, מאשרת ועדת השרים לחקיקה תיקון לחוק, שבו יובטחו איזונים בין זכויות החשוד הפלילי לצורך בהרחבת סמכויות בכל הנוגע לסיכול פעולות טרור, באופן שיתאים לרוח הפסיקה.
המדינה למעשה מוותרת על סעיף 4(2), ומאפשרת להוציאו מהוראת שעה, מאחר שאין בו הכרח. ההסדר בסעיף זה מאפשר להחזיק חשוד במעצר ברצף בקשר לאותו אירוע, לרבות במעצר ללא צו, לתקופה שאינה עולה על 35 ימים במקום 30.
בסעיף 3 מבקש משרד המשפטים לקבוע תנאים מחמירים יותר להארכת פרק הזמן של השהייה במעצר, מעבר ל-48 שעות מתחילת המעצר. להארכה זו יידרש אישור מיוחד מראש אגף החקירות בשב"כ ורמת הסתברות קרובה לוודאי שהפסקת החקירה תמנע סיכול פיגוע. הארכת מעצר של יותר מ-72 שעות טעונה אישור מראש השב"כ עצמו בתוספת הסכמה מהיועץ המשפטי לממשלה. דיון שלא בנוכחות עצור ייעשה רק כאשר הדבר חיוני לסיכול פעילות טרור, תוך הקפדה שזכות העצור החוקתית תעמוד במבחן המידתיות.
העקרונות הקבועים בהצעת החוק - הארכת מעצר תהא לכל היותר לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על 72 שעות בכל פעם, או ליתרת התקופה שנותרה עד תום 20 הימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחות העצור, לפי הקצר מביניהם;
- סמכות הארכת מעצר תינתן בידי שופט ביהמ"ש העליון בלבד;
- את בקשת הארכת המעצר יגיש ראש אגף החקירות בשב"כ, ובהסכמת היועמ"ש לממשלה;
- אין די בהוכחת פגיעה ממשית בחקירה לצורך הארכת מעצר, ותהיה חובה להוכיח כי הפסקת החקירה עלולה להביא לפגיעה בחיי אדם.
בדברי ההסבר נאמר כי הכל יתייתר כאשר תושלם חקיקת חוק המאבק בטרור, הכוללת 114 סעיפים ואשר נועדה להסדיר את מכלול ההוראות הדרושות למאבק בטרור. אולם ההערכה במשרד המשפטים היא כי החקיקה לא תושלם לפני 29.12.10, ועל כן מוצע להאריך את הוראת השעה בסדר הדין הפלילי עד 29.12.11.