ריפלוקס כרוני עלול להעיר אתכם לעיתים קרובות בלילה, גם אם הוא לא גורם לתסמינים של צרבת. אלו ממצאי מחקר קטן.
המחקר, שכלל 39 איש שסבלו ממחלת ההחזר הוושטי (GERD) ותשעה משתתפים שלא סבלו מהמצב, גילה כי אלו שסבלו מההפרעה העיכולית נטו להתעורר לעיתים תכופות יותר בלילה - שלוש פעמים בממוצע בלילה - לעומת פחות מפעמיים בלילה אצל המתנדבים שלא סבלו מההפרעה.
ההפרעות בשינה היו קשורות לעיתים קרובות למקרים של ריפלוקס, כפי שנמדדו על-ידי מכשיר שהוחדר לוושט לאורך הלילה. יחד עם זאת, המחקר הראה כי רוב ההתעוררויות לא נבעו מתסמינים נראים לעין של צרבת: חולי ה-GERD דיווחו על תחושות אלו רק ב-16% מהמקרים של ההפרעות בשינה.
הממצאים, למרות שמבוססים על קבוצה קטנה של חולים, מראים כי GERD תורם לאיכות שינה ירודה לעיתים קרובות יותר מהצפוי.
החוקרים ציינו כי כאשר רופאים בודקים חולים בהקשר של בעיות של GERD בשעות הלילה, הם שואלים אותם בדרך-כלל לגבי התסמינים, אך הממצאים מראים כי למרות שחלק מההתעוררויות אומנם סימפטומטיות, הרי שחלק נכבד מהן לא. לכן הם מייעצים לאנשים הסובלים מ-GERD לספר לרופא אם הם מתעוררים לעיתים קרובות במהלך הלילה, גם אם אינם מרגישים שתסמיני הצרבת הם הגורמים לכך, וכך יוכלו לבדוק אם שליטה יעילה יותר ב-GERD תוכל לשפר את שנתם.
חלק מהדרכים לטפל ב-GERD כוללות ירידה במשקל, במידת הצורך, הימנעות ממזונות הגורמים לתסמינים ואכילה של ארוחות קטנות ותכופות יותר. לגבי הבעיות בזמן שינה - הגבהת ראש המיטה יכולה לעזור גם כן.
תרופות להקלה על התסמינים כוללות נוגדי חומצה ותרופות להפחתת החומציות הידועות כחוסמי H2 - כמו רניטידין (ranitidine) ו-סימטידין (cimetidine). משפחה נוספת של תרופות, הידועה כמעכבי משאבת המימן (PPIs), יכולה לעזור ולמנוע מקרים של ריפלוקס, במיוחד אצל אנשים עם GERD חמור יותר.
יצוין כי המחקר הנוכחי, שפורסם בעיתון Clinical Gastroenterology & Hepatology, מומן בחלקו על-ידי חברת התרופות Takeda, המייצרת את התרופה פרבסיד. אחד החוקרים שימש כיועץ וחוקר של החברה.
לפחות פעם בלילה הממצאים מבוססים על 39 מתנדבים בגיל העמידה שסבלו מ-GERD ומשלושה מקרים לפחות של צרבת בשבוע בשלושת החודשים שקדמו למחקר, וכן תשעה מתנדבים בריאים. כל המשתתפים עברו מעקב אחר שנתם, כשמכשיר שהוצמד לזרועם תיעד את תנועתם ומכשיר נוסף שהוחדר לוושט מדד את מספר מקרי הריפלוקס. אותם משתתפים שהשתמשו בחוסמי H2 הפסיקו את השימוש בתרופות שלושה ימים לפחות לפני שהחל המחקר, ושימוש ב-PPI הופסק לפחות שלושה שבועות לפני המחקר.
בסה"כ, המחקר גילה כי 90% מהמשתתפים שסבלו מ-GERD התעוררו לפחות פעם אחת בלילה, כשרוב ההתעוררויות (52%) נמצאו קשורות למקרים של ריפלוקס. בקבוצת הביקורת של המשתתפים הבריאים, 78% התעוררו לפחות פעם אחת, אך ללא קשר לריפלוקס.
החוקרים גילו גם כי בקרב החולים שסבלו מ-GERD, מקרי הריפלוקס אירעו לא לפני, אלא אחרי שהתעוררו. במקרים בהם הריפלוקס אירע אחרי, ורוב ההתעוררויות לא לוו בתסמיני צרבת, לא ברור היה מדוע דווקא חולי GERD נטו להתעורר לעיתים קרובות יותר. אחת האפשרויות, לדבריהם, היא שפעילות של מערכת העצבים המסייעת לעורר את הריפלוקס, מעירה למעשה מהשינה עוד לפני שהריפלוקס מתרחש. הסיבה לכך שהמקרים הללו אינם מלווים בדרך-כלל בתסמינים גם היא אינה ברורה, אך אחת התיאוריות היא שהשינה מפחיתה את הרגישות של הוושט לחומצות מהקיבה.
