אין ראיות לכך שסטטינים (תרופות להורדת הכולסטרול) מורידים את הסיכון למוות בקרב אנשים הנמצאים בסיכון, אך ללא היסטוריה של מחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם). כך עולה מניתוח נתונים מקיף של מחקרים שפורסמו בנושא.
סטטינים הם כיום אחת מהתרופות הנפוצות ביותר לטיפול ולמניעת מחלות קרדיווסקולריות הן בקרב אנשים עם מחלה קיימת והן בקרב אנשים בריאים בסיכון גבוה (להתחלה של) למחלות של הלב וכלי הדם. קיימים ספקות קלושים בלבד כי בהשוואה לפלצבו ((תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה) הטיפול בסטטינים לאנשים עם מחלת לב כלילית קיימת לא רק שמונע סיבוכים הקשורים לטרשת עורקים, אלא גם מפחית את התמותה מכל הסיבות.
יחד עם זאת, עורכי המחקר ציינו כי קיימות ראיות מעטות בלבד לכך שסטטינים מורידים את הסיכון לתמותה בקרב אנשים ללא מחלת לב. הממצאים, יחד עם האפשרות שהסטטינים עלולים לגרום לנזק אצל חולים מסוימים, מצדיקים בחינה מחודשת של היתרונות של הסטטינים כטיפול מניעתי ראשוני למחלות לב.
במסגרת ניתוח הנתונים, החוקרים, מאוניברסיטת קיימברידג' ומבית החולים אדנבוק שבאנגליה, שילבו נתונים מ-11 מחקרים שכללו 65,229 איש. סה"כ 32,623 משתתפים קיבלו סטטינים, ו-32,606 משתתפים קיבלו פלצבו.
לאורך 3.7 שנים בממוצע, 2,793 משתתפים מתו, כולל 1,447 שקיבלו פלצבו ו-1,346 שקיבלו סטטינים, כלומר לא מדובר בירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית בסיכון למוות הקשור לשימוש בסטטינים.
רמות ה-LDL, המוכר יותר ככולסטרול "הרע", היו גבוהות יותר בקרב אלו שקיבלו פלצבו לעומת אלו שקיבלו סטטינים. אך למרות זאת, לא זוהה קשר בין הסיכון למוות לרמות ה-LDL.
הקווים המנחים המניעתיים העדכניים, תומכים בטיפול בסטטינים לאנשים בסיכון כללי גבוה לשכיחות מחלות קרדיווסוקלריות, כאמצעי להפחתת שיעור האירועים הקטלניים והלא קטלניים של כלי דם, אך תוצאות ניתוח הנתונים הנוכחי מצביעות על הצורך בזהירות כשמאריכים את היתרונות הפוטנציאלים של הסטטינים לאוכלוסיה רחבה יותר.
