המחקר השני גילה קשר בין חוסר בוויטמין D לעלייה בסיכון לליקוי קוגנטיבי ולדמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים.
חוקרים מבריטניה ניתחו נתונים של 3,325 איש בגילאי 65 ויותר שלקחו חלק ב"סקר השלישי האמריקני בנושא תזונה ובריאות". רמות ויטמין D של המשתתפים נמדדו בעזרת דגימות דם והושוו לביצועים בהיבט של תפקוד קוגנטיבי שנבדקו על-ידי מבחני זיכרון, אוריינטציה בזמן ובמרחב ויכולת ריכוז. אלו שהגיעו לניקוד ב-10% הנמוכים ביותר סווגו כמי שסובלים מליקוי קוגנטיבי.
המחקר גילה כי הסיכון לליקוי קוגנטיבי היה גבוה ב-42% אצל אנשים עם חוסר בוויטמין D וגבוה ב-394% אצל אנשים עם חוסר חמור בוויטמין.
הסיכויים לליקויים קוגנטיביים עלו ככל שרמות ויטמין D ירדו, מה שהיה עקבי לממצאי מחקר אירופי קודם. לאור העובדה שהן חוסר בוויטמין D והן דמנציה שכיחים ביותר בעולם כולו, מדובר בדאגה בריאותית ציבורית גדולה.
העור מייצר באופן טבעי ויטמין D כשהוא נחשף לשמש. למרות זאת, רוב המבוגרים בארצות הברית סובלים ממחסור בוויטמין D משום שהעור פחות יעיל בייצור הוויטמין כשאנו מזדקנים, ובמקומות רבים בעולם אור השמש מוגבל חודשים רבים בשנה.
החוקרים ציינו כי שימוש בתוספות ויטמין D הוא בטוח, זול ויעיל לטיפול בחוסר. ישנם גם מזונות המכילים ויטמין D. יחד עם זאת, עדיין נדרש מחקר נוסף לפני שניתן יהיה לקבוע אם תוספות ויטמין D הן טיפול פוטנציאלי לדמנציה.
מחקר קודם בתחום הראה כי מספר גורמים עשויים להיות קשורים להידרדרות קוגנטיבית ולאלצהיימר, במיוחד גורמי סיכון קרדיווסקולריים (של הלב וכלי הדם). איגוד האלצהיימר ואיגודים אחרים חוזרים וקוראים לביצוע מחקרים ארוכי-טווח ומקיפים כדי להבהיר מהו התפקיד שגורמים אלו משחקים בבריאות המוח המזדקן.
