"היועמ"ש והפרקליטות סברו כי העבירות חריגות בחומרתן"

בתגובה להכרעת הדין בפרשת הנגבי מסר (יום ג', 13.7.10) משה כהן, דבר משרד המשפטים, כי כתב האישום נגד צחי הנגבי הוגש מתוך תפיסה כי שר הפועל באופן שיטתי כדי למנות 70 מקורבים, שלא מתוך שיקולים ענייניים, וכדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו, ראוי להיות מורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים ובעבירות הנלוות שבכתב האישום. זאת, לדבריו, בין היתר, על בסיס פסיקת בית המשפט העליון ובהמשך לסדרה של דוחות מבקר המדינה וכללים מינהליים בתחום זה. כהן ציין כי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות סברו בעת הגשת כתב האישום, כי התנהלותו של הנגבי בתחום המינויים חריגה בחומרתה בהשוואה לכל שר אחר, ולפיכך לא עומדת לו הגנה מן הצדק. "בית המשפט קיבל ברוב דעות את עמדת המדינה, לפיה מינויים פוליטיים, בנסיבות המתאימות, מהווים, והיוו בתקופה הרלוונטית עבירה של מרמה והפרת אמונים, וכי המינויים הפוליטיים במקרה דנן אכן מהווים עבירה פלילית, אך זיכה [שוב ברוב דעות] את הנאשמים עקב הגנה מן הצדק", נמסר ממשרד המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה, משה לדור, מסרו כי הם רואים חשיבות רבה בקביעה הנורמטיבית של בית המשפט בעניין המינויים הפוליטיים, ובהשלכותיה על טוהר המידות והתנהלות ראויה בשירות הציבורי. מן הפרקליטות נמסר כי על-רקע מגוון הדעות שבין השופטים וחשיבותו של הנושא יישקלו, כמקובל, ההשלכות והשאלות השונות הנובעות מפסק הדין. "העבירה של עדות השקר שבה הורשע הנאשם חמורה לכשעצמה. אומנם אין בה ייחוד ואין בה את המורכבות הנורמטיבית, המאפיינת את יתר חלקיו של תיק זה, אולם מדובר באירוע חמור ובעל משמעות לכשעצמו. מדובר בעדות שקר שנמסרה בכתב (בתצהיר) ובעל פה בפני ועדת הבחירות שבראשה שופט בית המשפט העליון", נכתב עוד בהודעת משרד המשפטים.