דוח נרחב שהכין ה"וושינגטון פוסט" במשך השנתיים האחרונות נכנס לעומקה של קהיליית המודיעין האמריקנית אחרי ה-11.9. החלק הראשון שפורסם (ב', 19.7.10) עוסק בחלק הממשלתי של המודיעין האמריקני. שני הכתבים שעבדו על הדוח בשנתיים האחרונות הם דיינה פריסט וויליאם ארקין.
"העולם הסודי ביותר שהממשלה יצרה בתגובה למתקפת המחבלים ב-11.9 נהיה כה גדול, נרחב וסודי שאף אחד לא יודע כמה כסף הוא עולה, כמה אנשים מועסקים בו, כמה תוכניות קיימות וכמה סוכנויות עושות בדיוק את אותה העבודה", כך נכתב בעיתון.
התחקיר מעלה מספר נתונים מדהימים, וביניהם העובדה כי 854,000 אנשים מחזיקים בסיווג "סודי ביותר". ישנם 1,271 ארגונים ממשלתיים ו-1,931 ארגונים פרטיים אשר עוסקים בביטחון לאומי. ארגונים רבים, כך לפי העיתון, למעשה מבצעים את אותה העבודה בדיוק, ויוצרים בזבוז אדיר של כספים ומשאבים.
יו"ר הסי-איי-איי, ליאון פאנטה, אמר כי סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב החלה בתוכנית חומש, אשר צפויה לצמצם את ההוצאות. "עם גירעון שכזה אנחנו עומדים לפגוש בקיר. אני רוצה להיות מוכן לזה. בכנות, אני חושב שכל קהיליית המודיעין צריכה לעשות את זה", אמר.
אסור למפקדים לדעת "מרבית המידע על המשימה הזו מוגדר כסודי. זוהי הסיבה שכל-כך קשה לאמוד את ההצלחה ולזהות את הבעיות של אמריקה הסודית", דברי העיתון. לפי הבדיקה, בתשע השנים האחרונות צמח תקציב המודיעין האמריקני לממדים אדירים, עד שהגיע לכ-75 מיליארד דולר בשנה, פי 21.5 ממה שהיה ב-10.9.2001. כמעט כל ארגון מודיעיני גדל וצמח מאז מתקפת הטרור על מגדלי התאומים.
ה"וושינגטון פוסט" ממשיך ומדווח על תוכניות סודיות ביותר, אשר כאילו לקוחות מהסרטים הטובים ביותר של הוליווד. התוכניות הסודיות הללו לעיתים מביאות לכדי מצבים מביכים ביותר. קצין בכיר אשר היה מעורב באחת התוכניות הללו סיפר כי הוא חתם על מסמך אשר אוסר עליו לגלות דבר לממונים עליו. בתוכנית אחרת, קצין בכיר ניסה לגלות מידע על אחת התוכניות שנמצאת בתקציב המחלקה שלו, אולם האחראי על התוכנית סירב בתוקף. "מה זאת אומרת אתה לא יכול להגיד לי? אני משלם על התוכנית", התרעם הקצין.
החשיפה המעניינת של העיתון מציגה בפנינו את עולם המודיעין האמריקני בצורה הנרחבת ביותר שהוצגה עד היום. בליל ראשי התיבות שמייצגים אלפי ארגוני מודיעין מתערבבים להם יחדיו עם מיליארדי מסמכים שעברו בין ידיהם במרוצת השנים. הוושינגטון פוסט פתח אמש פרויקט ראשון מסוגו. מפות אינטראקטיביות, אפשרות לחיפוש בכל המידע הנרחב שהעלו בחכתם, סרטונים, הקלטות, כתבות ותגובות הקהל הם רק קצה הקרחון.
במאמר המערכת, עורך העיתון, מרקוס בראוצ'לי, טוען כי המטרה היא להראות לקוראים את "העולם הסודי ביותר שבו אנו חיים". בראו'צלי מוסיף כי טרם העלו את הכל לרשת ביקשו מכל גורמי המודיעין שקשורים בדבר להביע את דעתם, וזאת על-אף העובדה שכל המידע הוא ציבורי וזמין לכולם. "אחד מגופי המודיעין", כתב, "טען שכל האתר עלול לפגוע בביטחון הלאומי, אבל סירב לפרט בצורה נקודתית".