פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, שהתקבל השבוע (19.7.10) קבע כי מאבטחים שהועסקו בתעשיה האווירית דרך חברת ההשמה אורטל לתקופה ארוכה (בטרם נכנס לתוקפו סעיף תשעת החודשים בחוק) - אינם זכאים להשוואת תנאיהם לאלו של עובדי התעשיה האוירית.
בתביעה שהגישו ארבעה מאבטחים נגד מעסיקתם, חברת אורטל, ונגד התעשיה האוירית, בו עבדו בפועל, בעניין השוואת תנאי ההעסקה, פסק במאי 2009 בית הדין הארצי לעבודה כי הם זכאים להשוואת תנאים על-פי סעיף 13א' לחוק העסקת עובדים ע"י חברות כח אדם. בית הדין הארצי החזיר אז את הדיון בנושא לבית הדין המחוזי לצורך הכרעה.
כאמור, בפסק דין שהתקבל אתמול קבע שופט בית המשפט המחוזי, שמואל טננבוים, כי במקרה זה אין מקום להשוות את תנאיהם של המאבטחים לאלו של עובדי התעשיה האוירית. את חברת אורטל ואת התעשיה האוירית ייצגה עורכת הדין ריטה פרי-הר, היועצת המשפטית של חברת אורטל.
טענתם של התובעים, לפיה יש להשוות את תנאיהם כמאבטחים לאלו של קציני הביטחון בתעשיה האווירית - נדחתה, כיוון שנקבע כי לא מדובר בסוג תפקיד זהה. בית הדין קבע כי "קציני הביטחון המועסקים על-ידי התעשיה האוירית הינם סקטור נפרד בעלי כשירויות שונות מאלו של המאבטחים ומבצעים עבודות ומטלות שונות הן ברמת המטה והן ברמת השטח. גם בדרישות הסף לתפקיד קיימים הבדלים באשר להשכלה, העבר הקרבי ומהות ההכשרה לתפקיד. מדובר, אפוא, בתחום עיסוק רחב ושונה מתפקידו של מאבטח, המאופיין כתפקיד נקודתי." בית הדין קבע עוד כי לא קיים "סוג עבודה" זהה לזה של המאבטחים בתעשיה האווירית, מאחר שבמועדים הרלוונטיים לתביעה כל ציבור המאבטחים שהועסקו בתעשיה האווירית הועסקו דרך חברות כ"א או חברות למיקור חוץ ולא באופן ישיר.
יתרה מכך, בדיקה השוואתית שנערכה לגבי ארבעה מאבטחים שהועסקו על-ידי אורטל ונקלטו לעבודה בתעשיה האווירית (בתקופות שלאחר תקופות העסקתם של התובעים), מראה כי חלה הרעה בתנאי העסקתם של אותם מאבטחים דרך התעשיה האוירית לעומת התנאים להם זכו כשהועסקו דרך חברת אורטל, לרבות ביטול תמריצים, מענקים, הרעה לגבי עבודה בימי שבת ועוד.
לפיכך, בית הדין קבע כי "לא קיימים עובדים בתעשיה האווירית אליהם ניתן להשוות את תנאי עבודתם של התובעים" וכי "אין מקום להשוות את תנאי עבודתם של המאבטחים לאלו של קציני הביטחון."
נחום רחמים, מנכ"ל אורטל משאבי אנוש, ציין בתגובה: "כפי שהוכח, השוואת תנאי ההעסקה של עובדי חברות כ"א לאלו של עובדי החברה אינה אוטומטית ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרים בהם אין במקום העבודה בפועל סוג תפקיד זהה או דומה לפי העניין לזה שמועסקים בו עובדי חברות כ"א - אין תמיד מקום להשוואת תנאים. עוד הוכח כי לא תמיד השוואת התנאים כדאית לעובד. כמו במקרה כאן, קיימים מקרים רבים בהם עובדי חברות כ"א מקבלים תנאי העסקה טובים יותר מאשר אלו שמקבלים העובדים מן המניין של החברה המעסיקה בפועל."