עשרות רבנים, פרופסורים, זואולוגים ושפים יטעמו מבשר חיות ועופות נדירים - כולם כשרים למהדרין. המטרה: שימור המסורת ההלכתית על כשרותם של חיות אלו.
מארגני האירוע, "סעודת המסורה" שמו, ד"ר ארי גרינספאן מאפרת וד"ר ארי זיבוטפסקי מבית שמש, עוסקים זה שנים בתיעוד ושימור המסורת של בעלי החיים הטהורים. כיעד למשימת "שימור המסורת" קבעו רשימה ראשונית של בעלי חיים שלהם סימני כשרות ברורים, ושלפי מקורות רבים יש להם מסורת אכילה פעילה בדורות האחרונים, ועדיין ישנם עדים מהימנים שיכולים לאשרה ולהעבירה לדורות הבאים.
ברשימה מופיעים בעלי חיים "ברמת סיכון גבוהה", שקיים חשש רב לאיבוד המסורת לגבי זיהוים וכשרותם, כגון: צבי, יעל, אייל, ג'מוס, פניניה, פסיון, דרור, חוגלה, צוצלת, תור וקורא.
הסיבה להיעלמות מסורת הכשרות ההלכתית: שינוי הבון-טון הקולינרי בציבור, ופטירתם של הישישים שעוד אכלו מחיות אלו בארצות מוצאם.
כדי לקבע מסורות שבחלקן נמצאות על-סף היעלמות מן העולם, ועל-מנת להגביר את התודעה הציבורית לנושא זה, נערכת 'סעודת המסורה'. כך לדוגמה, בעקבות סעודה דומה בעבר התקבעה המסורת על הפסיון, הפניניה, החוגלה וארבה המדבר.
ארי גרינספאן, תושב אפרת שהוא גם מוהל, גם רופא שיניים וגם חוקר עולמי לגילוי קהילות יהודיות וחפצי יודאיקה נשכחים, אמר כי "היהדות האורתודוכסית מקפידה על שמירת המסורת היהודית בענייני הלכה, אך דומה שלא נעשה כמעט דבר לשימור מסורות הכשרות של בעלי החיים הטהורים הנמצאים בימינו בקבוצת הסיכון לאיבוד המסורת כמו צבי, אייל, יעל, חגלה, ארבה, פסיון, פניניה, ברבור, שלו בר, דרור, תור ויוני בר".
לא להשאיר את המסורת בידי בודדים גרינספאן הסביר כי כיוון שהאנשים שיש בידם מסורת על בעלי חיים אלו לרוב הם כבר מבוגרים מאוד, קיימת חובה לתעד בהקדם ובצורה הטובה ביותר את המסורת שבידם. כדי שגביית העדויות על המסורת שבידם תהיה שיטתית ומהימנה ומתועדת כראוי - אין להשאיר אותה בידי בודדים.
הוא רואה בכך "צו השעה, במשימה לאומית, שרק גוף מוסמך ובעל אמצעים כמו הרבנות הראשית לישראל (בשיתוף גופי כשרות נוספים) יכול לבצעה. לצורך כך יש להקים לאלתר חוליות שימור שיעברו הכשרה מתאימה, ויערכו סקר של מסורות ותיעודן ברחבי כל קהילות ישראל, בארץ ובעולם, כאשר הם מצוידים באמצעים המתאימים. זהו אתגר שעומד בפנינו, והויתור עליו יהיה בכייה לדורות".
האירוע הקולינארי הנדיר יתקיים הערב בירושלים.
